ארכיון תגיות:מגפות

בעולם שלפני הקורונה, דוח על עונת השפעת היה עניין שגרתי. אולם, כשמסתכלים היום על הדוח המסכם של עונת השפעת 2018/2019 בישראל, קשה שלא לחוש תחושת החמצה. הדוח הזה, שנכתב ממש ערב התפרצות מגפת הקורונה העולמית, מספק תובנות מטרידות על מוכנותה של מערכת הבריאות הישראלית למשברים בריאותיים בקנה מידה גדול. נקודות מפתח מהדוח: שיעורי התחסנות נמוכים:המשךהמשך לקרוא "מבט לאחור: עונת השפעת 2018/2019 – תמרור אזהרה שהחמצנו"

כארבע שנים חלפו מאז שפוסט המקור על התפשטות הקורונה באוכלוסיות המוחלשות בישראל פורסם. במרחק הזמן, ניתן לבחון את הטענות מפרספקטיבה רחבה יותר. האם הקורונה הייתה אכן "מחלת העניים"? בראייה לאחור, ברור שהמגפה חשפה ואף העמיקה פערים חברתיים וכלכליים קיימים. אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אכן נפגעו קשה יותר, בשל מספר גורמים: תנאי מחיה צפופים שהקשו עלהמשךהמשך לקרוא "הקורונה במבט לאחור – מחלת העניים?"

גם במקרה של השפעת האסייתית  ב-1957 היה פער בין הערכות משרד הבריאות לדיווח של הרופאים (הם דיווחו רק על 75,000). מקור: https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1957/11/05/01/article/64 ראה גם: לפעמים המגפה חוזרת, הארץ, 22.5.2011.

תקופת הקורונה הינה תקופה מלאת פחדים וחששות. מדינת ישראל נאצת להתמודד עם נגיף חדש ובלתי ידוע. כל זה מביא להופעתן של תיאוריות שונות ומשונות לגבי המגפה הסותרות את העמדה הרשמית ומציעות אלטרנטיבות. אחד האנשים שהסתמן כאלטרנטיבה למשרד הבריאות ולממסד הרפואי היה יורם לס, שלמרות שהיה בעברו חלק מהמערכת, הביא גישה שונה ויש אומרים קיצונים בנוגעהמשךהמשך לקרוא "דברים על יורם לס ומדיניות משרד הבריאות"

אחת מהתיאוריות הנפוצות במיוחד בנוגע לנגיף הקורונה היא שהוא תוצר מעבדה שנוצר בסין ומשם הופץ בכל רחבי העולם. ב-19 לאפריל 2020 קיבלה תיאוריה זו חיזוק מדבריו של פרופ' לוק מונטנייה, חתן פרס נובל לרפואה ומגלה נגיף האיידס, שבחן את הרכב הנגיף החדש. לטענתו: "אין ספק שהוא הונדס בידי אדם, משום שהוא כולל גם קטעים שלהמשךהמשך לקרוא "מוצאו של נגיף הקורונה"

שמואל טריגנו, פרופסור אמריטוס, סוציולוג ופילוסוף יהודי-צרפתי-ישראלי, עוסק בחקר המחשבה היהודית על רקע המטאפיזיקה, הפילוסופיה הפוליטית ומדעי החברה. טריגנו פיתח גישה הרמנויטית לחקר היהדות בניסיון להבין את מהותה בתוך האניגמה של המודרנה, וביחס לממד הפוליטי של העולם. הוא כתב 25 ספרים, ארבעה מהם תורגמו לעברית. לבד ממחקר, הוא מהבולטים בקידום עשייה ופיתוח תרבות יהודית –המשךהמשך לקרוא "קטעים מראיון עם שמואל טריגנו"

ב-2003 הופיע איום חדש על העולם והוא נגיף שגרם למחלת הסארס. באתר של סנונית הועלה מידע על הנגיף ועל המחלה ועלו מספר שאלות שלדעתי חלקן עוד רלוונטיות להיום: האם מדובר במחלה שתקטול מיליונים כמו מגפת השפעת ב-1918 או מגפת האיידס שגורמת למותם של מיליונים גם בימינו? האם מחלת הסארס עדיין ניתנת לשליטה? האם אפשר למנועהמשךהמשך לקרוא "נגיף הקורונה – מחולל מחלת הסארס"

בשנת 1979 פרצה בעולם מחלה חדשה שהרסה את חייהם של עשירים ועניים כאחד, אך פגיעתה היתה קשה במיוחד בעניים. רופאים הבחינו לראשונה בתסמינים בקרב מטופלים גברים הומוסקסואליים. גברים אלה התקשו להתאושש מזיהומים שבדרך כלל היה אפשר לרפאם בקלות. גופם של החולים פשוט לא הצליח להתמודד עם המחלה, ואם הצליחה תרופה כלשהי לרפא זיהום אחד, הופיעהמשךהמשך לקרוא "מחלת האיידס"

דֶבֶר היא מחלה מידבקת הנגרמת על יד חיידק ופוגעת במכרסמים ובאדם. למחלת הדבר שלוש צורות ולהן סימפטומים שונים. בתנאים מסוימים הדבר עלול להתפרץ כמגפה המונית שהקטל בה רב. במאמר זה ברצוני להביא התייחסות מעניינת למגפה כפי בפרצה באירופה במהלך המאה הארבע עשרה וראשית המאה החמש עשרה. קטע זה לקוח מספרו של ג'יימס ס' דייוויס, סיפורה של האנושות: ההיסטוריה שלנו – מתקופת האבןהמשךהמשך לקרוא "מחלת הדבר באירופה"

לפי ג'ארד דיימונד רוב מכריע של המחלות המדבקות והטפילים הפוגעים באדם כיום לא היו יכולים להתבסס, אלא לאחר שהתרחש המעבר לחקלאות. גורמי תמותה אלה מתקיימים לאורך זמן רק בקרב אנשים החיים בצפיפות ובתנאי תזונה גרועים ביישובי קבע, שם הם נדבקים שוב ושוב מעצמם ומשפכיהם. חיידק הכולרה, למשל, אינו מאריך לחיות מחוץ לגוף האדם. הוא מתפשטהמשךהמשך לקרוא "מחלות מדבקות כתוצאה מחקלאות"