חילופי שלטון במדינת ישראל

איך כתב יצחק רבין בספרו פנקס שירות: "ב-21 ביוני, בשעת לפני הצהריים, הייתה למנחם בגין ולי הזדמנות לשמש המוציאים לפועל של רצון העם: אני מסרתי לידיו את רשות הממשלה. הוא קיבל. בירכנו איש את רעהו. ראש הממשלה מנחם בגין תפש את מקומו. חבר הכנסת יצחק רבין הלך הביתה. התהליך נמשך דקות אחדות". "לא הורו ליהמשך לקרוא "חילופי שלטון במדינת ישראל"

שאלת רצון הבוחר

כל פעם שיש מערכת בחירות מגיעים מומחים שאומרים לנו לפי סקרים מהו רצון העם. יתר על כן, בסוף לאחר שנערכות הבחירות מצהיר האדם שקיבל את המנדט להרכיב את הממשלה שרצון העם הוא זה שקבע שהוא ינהיג אותנו. להלן התייחסות מעניינית של עמוס כרמל לעניין אותו רצון העם. לטענתו, לאחר שמודדים ומשקללים את הרצונות של כללהמשך לקרוא "שאלת רצון הבוחר"

בנימין נתניהו ומערכת האיזונים הישראלית

חודש לאחר הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה שנערכו במאי 1999 כתב דורון רוזנבלום מאמר ובו פירט כיצד היה ביבי טוב ליהודים. בין היתר הוא התייחס לחוסנה של מערכת האיזונים  הישראלית ותוך כדי עשה השוואה מעניינת בין נתניהו לבין נשיא ארצות הברית לשעבר ריצ'רד ניקסון. להלך דבריו:

ראשית דרכו של נתניהו כראש ממשלה

ב-23 ליולי 1996, כחודש לאחר בחירתו של נתניהו לתפקיד ראש הממשלה,  כתב שלמה נקדימון מאמר בידיעות אחרונות תחת הכותרת "אחד בעקבות שמונה". במאמר השווה נקדימון את נתניהו לשמונת ראשי הממשלה שקדמו לו וציין שהוא שונה מקודמיו. יחד עם זאת הוא העלה את השאלה למה הוא לא טורח ללמוד מהם. להלן קטעים מדבריו:  

אחרי 73 שנות הסתרה: פרסום מלא ראשון של דו"ח ריפתין

ב-10 בפברואר 1948 מינה דוד בן־גוריון את יעקב ריפתין, איש מפ"ם וחבר ב"וועד הביטחון" של היישוב(1) לחקור שורה של אירועים שהובאו לידיעתו, שבהם נחשדו אנשי ההגנה בביצוע מעשים חמורים ביותר, בהם מעשי רצח, עינויים בחקירה, שוד וביזה. בחלוף כשלושה שבועות הגיש ריפתין לבן־גוריון דין וחשבון המסכם את פעולות החקירה שביצע, כמו גם שורה של מסקנות והמלצות. דברהמשך לקרוא "אחרי 73 שנות הסתרה: פרסום מלא ראשון של דו"ח ריפתין"

קיצור תולדות הנזיפה

הנדון: קיצור תולדות הנזיפה בעבר התייחסתי לנאומו של אביב כוכבי בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי. נזכרתי אז בנזיפה שקיבל רבין בעבר שנא נאום לוחמני כנגד סוריה בשנה שקדמה למלחמת ששת הימים. הסתמכתי על ספרו של עמי גלוסקא, אשכול תן פקודה!. אז ציינתי שבמקרה של כוכבי לא הייתה נזיפה. בשלב מאוחר יותר נתקלתי במקרה בוהמשך לקרוא "קיצור תולדות הנזיפה"

הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלןהמשך לקרוא "הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה"

נאומו של אביב כוכבי

ב-29 לינואר 2021 פורסם בכאן שגורמים בצה״ל אומרים כי כוכבי לא תיאם את נאומו התוקפני עם ראש הממשלה ושר הביטחון וכי המסר הופנה לאיראנים, לקהל הישראלי ורק אז לציבור האמריקני, טענו הגורמים.

מכירת מטוסים של ארצות הברית למדינות ערב

היום פורסם בוואלה שנראה כי החלטת הממשל החדש להקפיא את מכירת כלי הטיס לאמירויות היא עמדה עקבית של הנשיא הנכנס. עוד כסנאטור צעיר נאבק ביידן בניסיונות קרטר ורייגן למכור מטוסים מתקדמים לערב הסעודית מחשש מפגיעה בעליונות הצבאית של ישראל ומזליגת טכנולוגיה לגורמים עוינים. פרשה זו מוכיחה שלמרות הכול לישראל לא הייתה אף פעם שליטה עלהמשך לקרוא "מכירת מטוסים של ארצות הברית למדינות ערב"

אשליית ישראל אחת

ב-2 למרץ 1999 כתב רן כסלו בעיתון הארץ מאמר בשם "אשליית ישראל אחת" והעלה את השאלה למה הקים אהוד ברק את ישראל אחת. לפי דבריו ,את התשובה יש לחפש בקונספציה, ביסודה מונחים געגועים למפא"י ההיסטורית של דוד בן-גוריון – או בגלגולה המאוחר יותר, לעבודה של לוי אשכול וגולדה מאיר – שניצחו פעם אחר פעם בבחירותהמשך לקרוא "אשליית ישראל אחת"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל