עוברים מדמוקרטיה לאד-הוקרטיה

פוסט זה בא בעקבות הדברים שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה היום והובאו בפוסט הקודם. ב-23 ליוני 2000 כתב אריה כספי מאמר במוסף הארץ תחת הכותרת "עוברים מדמוקרטיה לאד-הוקרטיה". לטענתו משבר הוא מצב הצבירה הטבעי של מרבית הארגונים במאה ה-21 ומהבחינה הזו ממשלת ישראל אינה  יוצאת דופן. להלן קטע מהמאמר המופיע תחת הכותרת "לא צריך ממשלה". לדעתיהמשךהמשך לקרוא "עוברים מדמוקרטיה לאד-הוקרטיה"

היתרונות של ממשלת מיעוט

המכון הישראלי לדמוקרטיה מביא נקודת מבט מעניינת על הפלונטר בו נמצאת המערכת הפוליטית בישראל. בעת הזו, כשהמצב הפוליטי לא ברור, שווה לזכור שמזמן לא הייתה לנו רשות מחוקקת עצמאית, נפרדת לגמרי מהממשלה.התרגלנו לעובדה שיו״ר הכנסת הוא חלק ממפלגת השלטון. מה שיצר מצב שבו הקואליציה עושה כמעט כל מה שהיא רוצה בכנסת ואילו האופוזיציה נותרה עםהמשךהמשך לקרוא "היתרונות של ממשלת מיעוט"

קטעים מראיון עם שמואל טריגנו

שמואל טריגנו, פרופסור אמריטוס, סוציולוג ופילוסוף יהודי-צרפתי-ישראלי, עוסק בחקר המחשבה היהודית על רקע המטאפיזיקה, הפילוסופיה הפוליטית ומדעי החברה. טריגנו פיתח גישה הרמנויטית לחקר היהדות בניסיון להבין את מהותה בתוך האניגמה של המודרנה, וביחס לממד הפוליטי של העולם. הוא כתב 25 ספרים, ארבעה מהם תורגמו לעברית. לבד ממחקר, הוא מהבולטים בקידום עשייה ופיתוח תרבות יהודית –המשךהמשך לקרוא "קטעים מראיון עם שמואל טריגנו"

פייק ניוז

יובל דרור מתייחס בספרו קוד סמוי למושג "פייק ניוז". לדבריו, ב-2016 הוסיף מילון קיימברידג' את המושג לערכיו והגדיר אותו כ"סיפורים כוזבים שמוצגים כאילו היו חדשות, המופצים באינטרנט או במדיה אחרת, ונועדו בדרך כלל להשפיע על דעות פוליטיות או כבדיחה. ב-2017 בחר מילון קולינס ב"פייק ניוז" כמילת השנה. הוא הגדיר את המושג כ"מידע כוזב, לעתים קרובותהמשךהמשך לקרוא "פייק ניוז"

ההתמודדות עם האיום האיראני

ב-11 באפריל 1994 יצא מטעם החטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ סקירה על הפונדמנטליזם ודרכי ההתמודדות עמו (א-7706/19). מעניינת במסמך זה ההתייחסות להתמודדות עם האיום האיראני שמלווה אותנו שנים רבות. להלן עיקרי הדברים: האתגר האיראני, כמו המשטרים המוחרמים של לוב ועיראק, מחייבים לא רק שילוב של לחץ מדיני וכלכלי, אלא גם עקביות וסבלנות רבים ביישום המדיניותהמשךהמשך לקרוא "ההתמודדות עם האיום האיראני"

תהליך ההתמערבות במזרח התיכון

לפי ברנרד לואיס, בספרו המזרח התיכון והמערב, הציגו בשנים האחרונות הוגים בני המזרח התיכון את השאלה: לאן מובילה התמערבות זו? זוהי שאלה כי אף אנו, בני המערב, נשאלנה. רגילים אנו בעולם המערבי – יותר ויותר ככל שמרחיקים לכת מערבה – לראות את עצמנו כמופת למעלות טובות ולקידמה. להיות כמותנו, פירושו להיות טוב; להיות שלא כמותנו,המשךהמשך לקרוא "תהליך ההתמערבות במזרח התיכון"

המזרח התיכון והמערב

לפי ברנרד לואיס, בספרו המזרח התיכון והמערב, יחסם של עמי המזרח התיכון כלפי המערב עבר גלגולים ושלבים אחדים. במשך מאות שנים רבות, בעוד אירופה הגיעה להישגים גדלים והולכים, שקע המזרח בקיהיון הנוח של ההתנוונות, כשהוא איננו מוכן ואיננו מסוגל לתפוס או להבין את השינויים העצומים שהתרחשו. במאה התשע-עשרה נופצו, לבסוף, אשליות העליונות והעצמאות של אנשיהמשךהמשך לקרוא "המזרח התיכון והמערב"

נגיף הקורונה – מחולל מחלת הסארס

ב-2003 הופיע איום חדש על העולם והוא נגיף שגרם למחלת הסארס. באתר של סנונית הועלה מידע על הנגיף ועל המחלה ועלו מספר שאלות שלדעתי חלקן עוד רלוונטיות להיום: האם מדובר במחלה שתקטול מיליונים כמו מגפת השפעת ב-1918 או מגפת האיידס שגורמת למותם של מיליונים גם בימינו? האם מחלת הסארס עדיין ניתנת לשליטה? האם אפשר למנועהמשךהמשך לקרוא "נגיף הקורונה – מחולל מחלת הסארס"

מבצע ארצי ל"ניקיון והיגיינה"

השבוע לפני 70 שנים נערך ברחבי הארץ "מבצע תברואה", שאותו ארגן משרד הבריאות. במסגרת המבצע, שכלל את כל היישובים, נערכו אירועים רבים כדי להנחיל לציבור את תודעת השמירה על הניקיון ועל ההיגיינה – תחומים שבאותם ימים לא עמדו תמיד בראש סדר העדיפויות של הציבור. בסניפי קופות החולים נתלו כרזות עם כותרות בנוסח "אזרח! עשה אתהמשךהמשך לקרוא "מבצע ארצי ל"ניקיון והיגיינה""

מחלת האיידס

בשנת 1979 פרצה בעולם מחלה חדשה שהרסה את חייהם של עשירים ועניים כאחד, אך פגיעתה היתה קשה במיוחד בעניים. רופאים הבחינו לראשונה בתסמינים בקרב מטופלים גברים הומוסקסואליים. גברים אלה התקשו להתאושש מזיהומים שבדרך כלל היה אפשר לרפאם בקלות. גופם של החולים פשוט לא הצליח להתמודד עם המחלה, ואם הצליחה תרופה כלשהי לרפא זיהום אחד, הופיעהמשךהמשך לקרוא "מחלת האיידס"

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל