ארכיון תגיות:ארצות הברית

ההתקדמות הסינית  לעבר יכולת גרעינית הייתה הפתעה עבור האנליסטים בארצות הברית. התקדמות זו עוררה מחלוקת בנוגע לגבי ההשלכות והסכנות האפשריות. להלן קישור לפרסום של הארכיון לבטחון הלאומי (The National Security Archive)

להלן קישור לעדכון של מכון הביטחון הלאומי (The National Security Archive)

איש משרד ההגנה פול וורנקי הזהיר בתחילת 1969 שתכנית הגרעין הישראלית "היא הדבר המסוכן ביותר באזור [שהוא] מסוכן מספיק [כבר] ללא נשק גרעיני" (ראה כאן). למרות זאת, הנשיא ניקסון התעלם מדעה זו ומדעתם של פקידי ממשל אחרים בנושא. לקריאת הלקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי לחץ כאן.

להלן מאמר של חוקר מטעם מכון ראנד. לטענת ההמחבר יש להפריד בין שחרור החייל האמריקני לבין נסיבות נפילתו בשבי. ארצות הברית החליפה שבויים מאז מלחמת האזרחים ומכאן שלדעתו אין הבדל בין גרמניה הנאצית, צפון קוריאה והטליבאן. אך הוא מציין שיש מחיר ושיש אפשרות שיעלה מספר החטופים בעתיד. דיון כל כך מוכר… לקריאת המאמר לחץ כאן.

מה עושים ששני אינטרסים מתנגשים. מצד אחד לחמו האמריקנים נגד תפוצתו של נשק גרעיני. אך מצד שני היו זקוקים לפקיסטן במסגרת המלחמה באפגניסטן. המאסר של פרז שניסה לשחד פקיד מכס ולהבריח רכיבים המיועדים לפיתוח נשק גרעיני עורר ויכוח בממשל רייגן לגבי הטלת סנקציות על פקיסטן. להמשך לחץ כאן.

צבי בראל מצטט בספרו, כשמכוניות נפלו מן השמים, ספר הדרכה לחייל בעיראק שפורסם בשנת 2003 על ידי מפקדת הדיוויזיה האמריקנית. הספר שעליו חתום הגנרל ג'ון בטיסטה, נועד להסביר לחייל האמריקני לאן נקלע. המסמך כולל מפות ותרשימים, פירוט מידע על כוחות האויב, כלי הנשק שברשותו, וכן כללים להתנהגות עם האוכלוסייה הכבושה. אבל ההקדמה מרתקת במיוחד. היאהמשךהמשך לקרוא "הדרכה לחייל בעיראק"

לא רק ארה"ב וסין מעוניינות בשוק המתעורר ביבשת השחורה – גם ברזיל, הודו ומדינות נוספות כבר הבינו את הפוטנציאל הגלום בתשתיות הנפט, המחצבים והמסחר. מה ייצא למקומיים מכל זה?להמשך מאמרו של יובל בוסתן לחץ כאן.

כל פעם לאחר כישלון מודיעיני מתחילים דיונים תיאורטיים על מהותו של המודיעין ועל הסיבות לכישלון. כך בעקבות מלחמת יום כיפור. כך בעקבות האינתיפאדה הראשונה. ואצל האמריקנים והבריטים אותו דבר. נשאלת השאלה, האם אפשר לחזות משהו בכלל… להלן קישור לפרסום מטעם מרכז המידע למודיעין ולטרור.

לפני שישים שנה, הפך קו הרוחב 38 לגבול כאשר קוריאה נחלקה לשתי מדינות: האחת, בהשפעה סינו־סובייטית, והשנייה – בשליטת כוחות פרו־אמריקניים. בישראל של אותן שנים, שבהן כל שאלה בינלאומית הייתה בסיס לפילוג בשמאל שהיווה הרוב בפוליטיקה של ראשית שנות ה־50', עלתה השאלה באיזה צד יש לעמוד ביחס לקו הרוחב ההוא: בצד הצפוני או הדרומי. בן גוריוןהמשךהמשך לקרוא "ראשית המלחמה הקרה השנייה"