הסתה וזיכרון

"נתניהו באזכרה לרבין: 'הרשתות החברתיות מאפשרות חופש ביטוי לקולות מושתקים'", מוסרת הכותרת הראשית של "מקור ראשון", עיתונם של שלדון ומרים אדלסון. ב"מעריב" וב"הארץ" מדגישים אמירה אחרת של נתניהו – התרעתו מפני הסתה לרצח של עצמו 25 שנה אחרי ההתנקשות ברבין. בן כספית, בטור שראשיתו נדפסת בשער "מעריב" מתחת לדבריו של נתניהו, הולך אחורה בשנים ויורד לרזולוציותהמשך לקרוא "הסתה וזיכרון"

דברים לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין

ב-20 לאוקטובר 2000, מספר ימים לפני יום הזיכרון ליצחק רבין, כתב ישראל סגל מאמר בעיתון ידיעות אחרונות מאמר בשם "אכן, אתה חסר". במאמר השווה סגל בין מנהיגותו של יצחק רבין לבין זו של אהוד ברק. ברצוני להביא כאן את הקטעים העוסקים במנהיגותו של יצחק רבין וזאת לציון עשרים וחמישה שנים להירצחו. לפי ישראל סגל, יצחקהמשך לקרוא "דברים לקראת יום הזיכרון ליצחק רבין"

הפלישה ללבנון והפוליטיקה הישראלית

לפי תומאס פרידמן, בספרו מביירות לירושלים, הפלישה ללבנון חשפה מחדש את ההתפלגות הבסיסית בישראל בקשר לשאלות היסוד: איזו מדינה תהיה ישראל? מה הם הערכים שלה? האם היא תהיה דרום אפריקה היהודית שתשלוט לעד בפלשתינים החיים בשטחים? האם תהיה פרוסיה יהודית המנסה לנצח את כל שכניה,  או שתהיה מדינה שגבולותיה מושתתים על השיקול האחד והיחיד: מההמשך לקרוא "הפלישה ללבנון והפוליטיקה הישראלית"

חדירת נגיף הקורונה לארץ

Originally posted on תיעוד הקורונה:
ראש הממשלה בנימין נתניהו עסק הבוקר (שלישי) בראיון לאמיר אבגי בגל״צ בעניין בהלת הקורונה בישראל, והדגיש כי כניסת הנגיף לארץ נמנעה. כך הרחיב רה"מ: "ממדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת. מחר נכנס ישיבה מיוחדת של כל גורמי הממשלה כדי לדון בהמשך המאמצים שלנו. עד עכשיו הצלחנו למנוע את כניסת…

צמיחתו של סדר חדש

לפי אסף פרידמן, משבר הקורונה מאיץ את הופעתם של כשלים רבים בחברה הישראלית. אחרי שנים של ניסיון לשבור את המערכות ולהזניח אותן נראה שהציבור הפנים את מה שהשלטון ניסה להגיד לו. אחרי שנים של תפקוד כושל וקושי בהבנת הייעוד הבסיסי של המערכות כחלק אורגני מהחברה, שכל ייעודו הוא עשיית טוב ומתן שירות לאזרח, נראה שהאזרחיםהמשך לקרוא "צמיחתו של סדר חדש"

הקמת ממשלת חרום

אז הנה זה על השולחן. לילך סיגן מציעה היום במעריב להקים ממשלת חרום פרגמטית בראשות בנט למשך שנה ואז ללכת לבחירות במציאות שונה. עולה שהאלטרנטיבה היחידה באה מימין. מה שמצחיק זה שהכול על סמך סקרים שכבר למדנו שלא משקפים כלום. נקווה לטוב…

דברים על מאורעות אוקטובר

לפני עשרים שנה שטף גל מחאה של ערביי ישראל את הארץ. המפגינים חסמו כבישים, הציתו צמיגים, יידו אבנים והתעמתו עם שוטרים. המחאה שבה נהרגו 14 מפגינים, הייתה לקו השבר ביחסי המגזר הערבי והמדינה. לפי ynet, הכעס בוואדי ערה נשאר: "כשאנשים מפגינים הם לא חושבים שימותו". "מי שנתן את ההוראה לירות הוא חסר לב, שום סליחההמשך לקרוא "דברים על מאורעות אוקטובר"

הבעיה היא לא נתניהו

לפי דני פילק וגיא בן-פורת, במאמר שכתבו בזמן ישראל ב-8 לאוגוסט 2020, הבעיה היא לא בבנימין נתניהו, אלא באידאולוגיה והתפיסה המדינית אותה קידם וייצג בנימין נתניהו. אותה תפיסה ניאו-שמרנית, שחיברה בהצלחה (לשיטתו, לשיטתם) בין ניאו-ליברליזם, לאומנות, ומדיניות חוץ ניצית. לדבריהם, בניגוד למעשיות ה"שוק החופשי", המדינה מתערבת תדיר להבטחת קיומו ולמנוע משברים. אולם כשמתחולל משבר ונשחקהמשך לקרוא "הבעיה היא לא נתניהו"

זה לא כאוס, זו המדיניות של הממשלה

Originally posted on תיעוד הקורונה:
כן לומדים, לא לומדים, כן עובדים, לא עובדים. אולי משרד הבריאות וראש הממשלה, שנעלם מאז החלו הקלות הקורונה, מעדיפים שהחזרה לשגרה תיכשל? מקור: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5724125,00.html

סיום שלטונו של רודן

לפעמים אני נהנה לקרוא מאמר ישן ולמצוא בו אזכור מסוים שנראה תמיד רלוונטי. ברצוני להתייחס לסוגיית דרכי הסיום של שלטון רודני במדינה כלשהי. ב-2011, על רקע אירועי האביב הערבי כתב יואב קרני מאמר בשם "מצרים בדרך בורמה". אחד האזכורים במאמר תפס לי את העין. מדובר בסיפורו של יאקובו גואון, שליט ניגריה, האיש שהציל אותה מהתפרקותהמשך לקרוא "סיום שלטונו של רודן"

ליצור אתר אינטרנט אישי בעזרת WordPress.com
להתחיל