ארכיון קטגוריות: מזרח תיכון

ב-1 בספטמבר 1969 התחוללה בלוב הפיכה צבאית שסיימה את שלטונו הארוך של המלך אידריס ה-1 (1969-1951). במשרד החוץ הישראלי התקשו בתחילה להעריך את טיבו של המשטר החדש. פחות מזה ידעו להעריך את אישיותו ואת תפקידו של המנהיג – מֻעמר קדאפי.[1] דומה היה הדבר לתגובות בעולם המערבי, קרי: ארצות הברית ובריטניה. עדות לכך ניתן לראות בדבריםהמשךהמשך לקרוא "תגובות להפיכה של קדאפי בלוב"

ב-10 ביולי 1967 שלח שלמה הלל מכתב לשר החוץ אבא אבן ובו מספר נקודות משותפות לגבי עמדת מנהיגי ונכבדי הגדה המערבית: כולם, לרבות הקיצוניים ביותר שביניהם, טענו שיש כיום למצוא הסדר של קבע בין ישראל לגדה, וטענו כי יהיה בהסדר כזה כדי להפיג המתיחות בין ישראל לארצות ערב. בשלב ראשון של ההידברויות, רוב הנכבדים גילה רצוןהמשךהמשך לקרוא "דעות ומחשבות של תושבי הגדה המערבית לגבי העתיד"

כבימים ימימה הגורם המסבך והמקשה ביחסי ארצות הברית ישראל הוא יחס ארצות הברית עם העולם הערבי וגישתם לפיה תמיכה מלאה בישראל הנה בעוכרי יחסם עם העולם הערבי. במסגרת מאבקם נגד מעמד ברית המועצות במזרח הערבי הננו עדים דווקא כעת לניסיון לקרב את נאסר למערב ולהתקרב אליו ומבצע זה נותן אותותיו ביחסי ארצות הברית למשאלותינו וצרכינוהמשךהמשך לקרוא "יחסי ארצות הברית ישראל ב-1960"

בראשית 1987 שלח מיקי הררי ממחלקת מז"תים [מזרח תיכון] במשרד החוץ סקירה על פרשת עלילת הדם בדמשק. הסקירה נכתבה כנראה לפי בקשתו של ראובן ארליך  ממשרד מתאם הפעולות בלבנון שבמשרד הביטחון.[1] היה זה כנראה על רקע פרסומה של המהדורה השנייה לספר של שר ההגנה הסורי על העלילה.[2] המהדורה הראשונה לספר יצאה בשנת 1983 (תשמ"ג) בשלהיהמשךהמשך לקרוא "עלילת דמשק"

לפעמים מוצאים מסמך שלא נראה כל קשר בינו לבין התיק בו הנמצא. בתיק של ישראל גלילי שעוסק בגוש אמונים (ג-7449/10, עמ' 83 בקובץ) מצאתי מסמך של חצב הנוגע לחוסיין ויחסו לגדה המערבית. מדובר במסמך חצב ובו תרגום של ידיעה מעיתון לבנוני המדווחת על הצעתו של חוסיין למלך ח'אלד שירדן תנהל המשא ומתן עם ישראל עלהמשךהמשך לקרוא "חוסיין ויחסו לגדה המערבית"

איחוד מצרים וסוריה במסגרת הקהילייה הערבית המאוחדת (הקע"ם) ב-1 בפברואר 1958 עורר בלונדון חשש כבד לגורל המשטרים בפרו-מערביים בעמאן ובבגדאד ולגורל הצינורות שהזרימו נפט לאירופה מעיראק ומערב הסעודית דרך הטריטוריה הסורית. דיפלומטים בריטים ציינו בדאגה רבה שהמצב שנוצר חולש נאצר על כל מעברי הדלק החיוניים לכלכלת בריטניה. בעידוד הבריטים והאמריקנים ובמשקל נגד לאיחוד הנאצריסטי, הוקםהמשךהמשך לקרוא "תגובת ישראל לאיחוד ההאשמי"

באפריל 1952 הופצה סקירה מאת יעקב בהם שעסקה במאבק המצרי בבריטניה מביטול החוזה האנגלי-מצרי על ידי ממשלת הוופד עד לפיזור בית הנבחרים על ידי הילאלי. מעניינים במיוחד דבריו בנוגע להשפעת המאורעות על יחסה של מצרים לישראל. להלן סיכום דבריו: (1) שאלת ישראל אינה תופסת את המקום הראשון בהתעניינותם של חוגי הציבור השונים במצרים. המרץ המדיניהמשךהמשך לקרוא "השפעת המאורעות במצרים על היחס לישראל"

בספטמבר 1981, ערב רצח סאדאת, כתב שגריר ישראל בקהיר משה ששון ניתוח על מצב הרוח הקודר במצרים, האכזבה מן הציפיות לשיפור במצב בעקבות חוזה השלום ואכזבתו של סאדאת עצמו מהמצב הפנימי, שגרמו לו להודיע על שורת מאסרים וצעדי דיכוי נגד מתנגדיו. צעדים אלו לא הועילו, והמתנקשים בו היו אנשי צבא הקשרים לחוגים אסלאמיים קיצונים המתנגדיםהמשךהמשך לקרוא "ניתוח המצב במצרים ערב רצח סאדאת"

סַיְד קֻטְבּ המצרי הוצא להורג ע"י אל-נאצר, והפך לסמל ומורה רוחני עבור הזרמים הקיצוניים באחים המוסלמים | את המלחמה במוסלמים הכופרים, תפיסת האמונה כמחברת בין המוסלמים כולם ללא התחשבות במדינות הלאום – מיישמים באלקעדה. אחד מספריו הבולטים תורגם לעברית בהוצאת רסלינג. לקריאת המאמר לחץ כאן.

לפי אבי שילון, בספרו תוגת השמאל, יצאה בנובמבר 1980 משלחת של בכירי העבודה – ובהם  שמעון פרס, אבא אבן וחיים בר-לב – לסדרת מפגשים עם ההנהגה המצרית בקהיר. לטענתו, חשיפתם של המפגשים האלו לראשונה מסייעת לשפוך אור על תפיסותיהם של מנהיגי המזרח התיכון ועל גישתם האותנטית לסכסוך. באחת הפגישות ביקש שר החוץ המצרי בוטרוס ראליהמשךהמשך לקרוא "פגישות של נציגי האופוזיציה עם ההנהגה במצרים"