ארכיון קטגוריות: מזרח תיכון

ב-4 לדצמבר 1978 קיים שר החוץ משה דיין דיון עם אנשי אגף מזרח תיכון ובמשרד החוץ. חלק מהדיון נסב סביב איראן על רקע המאורעות שהתרחשו באותה תקופה. הדיון עסק בשאלת שרידותו של ממשל השאח וכן בסוגיה האם על ישראל לנהל מגעים עם גורמים מהאופוזיציה. כן עלתה השאלה האם תוכל ישראל תוכל ליהנות מהמשך אספקת נפטהמשךהמשך לקרוא "דיון במשרד החוץ בנושא איראן – 4 לדצמבר 1978"

הפגנות המחאה המתמשכות המתחוללות ברחבי עיראק ובלבנון מעלות שאלות בדבר אביב ערבי שני, כתשע שנים לאחר שגבר תוניסאי צעיר הצית את עצמו ועורר התקוממות שהתפשטה באזור כולו. אי השקט בשבועות האחרונים מתרחש זמן קצר לאחר גל מחאות במצרים ובירדן, – התגייסות המונית למחאה בסודן השנה ומחאה פעילה באלג'יריה מאז חודש פברואר. הפגנות המוניות פרצו לאחרונההמשךהמשך לקרוא "הפגנות המחאה המתחוללות במזרח התיכון אביב ערבי – 2.0 ?"

ב-11 בנובמבר פרסם ברק רביד מסמך מארכיון המדינה. השנה 1983. בנימין נתניהו, דיפלומט בשגרירות בוושינגטון, שולח מברק סודי ביותר לראש הממשלה ולשר החוץ תחת הכותרת "יחסים עם ירדן". במסמך נאמר ש"סטיב רוזן מאיפ"ק מוסר שקיבל את הידיעה הבאה ממקור מהימן בממשל: שגריר ארצות הברית בירדן דיווח שחוסיין אמר לו שבכוונתו להצהיר ב-1 למרץ על נכונותוהמשךהמשך לקרוא "יחסי ישראל ירדן"

ב-21 למרץ 1991 פורסם במעריב שאמ"ן התריע על כיבוש כוויית והתריע מאיום הטילים. לפי כתבתו של עמוס גלבוע עלו הדברים הבאים: יום לפני כיבוש כוויית קבע המודיעין האמריקני שהעיראקים לא יחצו את הגבול. אמ"ן העריך: צדאם לא יוותר. כבר בסיום מלחמת איראן-עיראק קבעו אנשי המודיעין הישראליים: כוויית תהיה היעד הבא של צדאם. האזהרה הועברה למודיעיןהמשךהמשך לקרוא "הערכות אמ"ן לפני מלחמת המפרץ"

ב-30 ביולי 1952 נוכח התפתחות המאורעות במצרים מצא לנכון מנהל מחלקת חקר במשרד החוץ להעתיק קטעים אחדים מסקירתו של יעקב בהם, כפי שנכתבו בנובמבר 1950.[1] הסקירה המדוברת דנה על הרקע המדיני של "חקירת המעילות במצרים". לפי דבריו, ראש הענף המצרי במחלקת חקר קבע בה בין השאר: "… תהיינה אפוא תוצאות החקירה אשר תהיינה, כבר עתההמשךהמשך לקרוא "תחזית מדינית נוכח התפתחות המאורעות במצרים ב-1952"

ביוני 1975 פרסם מרכז ההסברה תרגום לעברית של מאמר מאת ברנרד לואיס בשם "הפלשתינים ואש"ף גישה היסטורית". להלן דברי המבוא כפי שמובאים בפתח החוברת: המאמר בחוברת זו הינו ניתוח היסטורי תמציתי ומדויק של הסכסוך הישראלי-ערבי, פרי עטו של אחד מגדולי המזרחנים של דורנו, חוקר בעל סמכות מוכרת בקהילה המדעית של זמננו. כותב המאמר, פרופסור ברנרדהמשךהמשך לקרוא "מאמר של ברנרד לואיס על הפלסטינים ואש"ף"

יום אחד הייתי שמח ליצור קורס עיתונאות המבוסס על סיקור ההתקוממות במצרים, עכשיו לקראת יום השנה הראשון. השיעור מספר אחד יהיה: בכל פעם שאתה רואה פילים עפים, תשתוק ותרשום הערות. ההתקוממות המצרית היא המקבילה לפילים שעפים. איש לא ניבא זאת ואף אחד לא ראה זאת לפני כן. אם לא ראית את זה מתקרב, מה גורםהמשךהמשך לקרוא "תרגום המאמר לצפות בפילים עפים"

ב-2007 פרסם מכון ראות התרעה בסיסית בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. להלן מספר נקודות מתוך ההתרעה: ארצות הברית תשאף לגבש עסקה כוללת – "Grand Bargain" – עם איראן: על-פי תרחיש זה, ארצות הברית תגבש עסקה עם איראן שתוצאתה תהיה שימור יכולת העשרת האורניום האיראנית. בתרחיש זה, עלולה ישראל להיתפס כמי שמתנגדת לעסקה, ולכן להיות ממודרת מןהמשךהמשך לקרוא "תרחיש לוב באיראן: ארצות הברית הולכת לבד"

מתישהו במהלך 1962 שלך יהושפט הרכבי[1] לדוד בן-גוריון מספר מסמכים שראוי לעיין בהם. להלן דבריו[2]: האמנה הלאומית[3] נאצר[4] היה ער כל הזמן להעדר אידאולוגיה למהפכתו ולמשטרו. מהפכתו באה בעיקרה לטאטא גילויים שליליים, כאשר מטרות חיוביות לא היו ברורות. צורך זה באידאולוגיה גבר אצלו לאחר פרוק הקע"ם[5]. הסיבה למאמץ המיוחד לנסח אידאולוגיה נעוצה לדעת הרכבי בצורךהמשךהמשך לקרוא "מכתב יהושפט הרכבי לדוד בן-גוריון בנוגע לנאצר"

לפי ריצ'ארד מיינרצהאגן[1], בספר יומן מזרח-תיכוני 1956-1917, הוא אכל ב-24 במארס 1919 ארוחת צהריים עם לויד ג'ורג' ופיליפ קר. לפי דבריו דיברו בנושא ציונות. הוא ניסה לחייב את לויד ג'ורג' על ריבונות יהודית בסופו של דבר; לויד ג'ורג' היה סבור שעדיין השעה מוקדמת הרבה מכדי להתחיל בדיונים בדבר המטרה הסופית של הציונות. מיינרצהאגן הרבה גםהמשךהמשך לקרוא "התזכיר של ריצ'רד מיינרצהאגן"