ארכיון לפי מחברים:יובל

על רקע החזרה המסתמנת להסכם הגרעין עם איראן והדיבורים על אופציה צבאית, להלן דברים שכתב איתן גלבוע לפני כ-14 שנה העוסקים בעמידתה של ארצות הברית מול האתגר האיראני:[1] התשובה הסטנדרטית שבפי פקידי ממשל בכירים לכל שאלה שעוסקת בשימוש בכוח צבאי נגד מתקני הגרעין של איראן היא, שכל האופציות פתוחות וכי הן כוללות התקפה צבאית. כמההמשךהמשך לקרוא "התגובה הצבאית באיראן תמיד הייתה על השולחן"

להלן דברים שכתב שלום ירושלמי בזמן ישראל: מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני מכה שוב. אחרי שיצא בקריאה לאחד בין העבודה וכחול-לבן ולהעמיד את בני גנץ בראש האיחוד, הוא יוצא ביוזמה חדשה וקורא היום לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט להצטרף למפלגת העבודה ולהתמודד על הנהגתה. "ההצטרפות של איזנקוט תתרום לנו רבות ותחזיר אותנו למגרש של הגדולים", אומרהמשךהמשך לקרוא "קריאה לאייזנקוט להתמודד לראשות מפלגת העבודה"

בראשון לינואר 2022 דווח ששוגרו שתי רקטות מרצועת עזה לכיוון הים, ונפלו מול חופי גוש דן. בצה"ל מסרו כי בהתאם למדיניות, לא היה צורך בהפעלה של אזעקה כלשהי ולא בוצע ניסיון ליירט את הרקטות. במשטרה מסרו כי קיבלו דיווחים על שמיעת פיצוץ בעומק הים, מול חופי תל אביב. הודגש כי לא דווח על נזק אוהמשךהמשך לקרוא "הבטחות בנוגע לרצועת עזה"

באתר ארכיון המדינה ישנו פרסום המתעד את המגעים בין שתי המדינות בימים של מאבק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים, המאבק נגד התיישנות החוקים נגד פושעים נאציים בגרמניה, קשירת יחסים דיפלומטיים ב-1965 ומלחמת ששת הימים.[1] להלן הקטע העוסק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים. ביולי 1962 נודע שמצרים ביצעה ניסוי מוצלח בשיגור הטילים. ב-23 ביולי, יום השנה להפיכה במצרים,המשךהמשך לקרוא "פעולת מדענים גרמנים במצרים בתעשיית הטילים"

היום הופץ בקבוצת חובבי ההיסטוריה מכתב שכתב דוד בן-גוריון לאבא חושי ב-2 ליוני 1948. ההקשר היה אנקדוטלי. מחבר הפוסט התייחס לאזכור המכללה הטכנולוגית של חיל האוויר. הוא עשה זאת תוך אזכור העובדה שהוא החל שם את הקריירה שלו בחיל האוויר.[1] אלא מה, מכתב זה פורסם כבר בעבר על ידי עופר אדרת בעיתון הארץ מה-26 למאיהמשךהמשך לקרוא "גלגולו של מסמך ברשתות החברתיות"

במשך 73 שנה היו חלקים רבים מהפרוטוקולים של ישיבות הממשלה מ-1948-1949 חסויים וסגורים בפני הציבור. כעת הם נחשפים ללא חלק מההשחרות שביצעו בהם בארכיון המדינה, והם מלמדים על מה שידעו ראשי המדינה בזמן המלחמה: עדויות קשות על מעשי טבח ופשעי מלחמה הגיעו לידיעת השרים, והממשלה קיימה דיון ארוך וקשה בנושא. אלא שבניגוד לדרישת חלק מהשרים,המשךהמשך לקרוא "חשדות לפשעי מלחמה ב-1948: "אם מחפים על מעשים אלו – האשמה היא בממשלה כולה""

בתחילת 2021 העלה גיא זוהר סרטון ובו עסק בדיון החוזר ונשנה בשאלה האם תם עידן הגנרלים. לפי דבריו, שאלה זו נשאלת כבר עידן שלם. ברצוני להביא פה דוגמה נוספת לכך שהדיון התקיים גם ב-2008. להלן חלק ממאמר דעה שכתב זאב שטרנהל בעיתון הארץ מה-29 לאוגוסט 2008: הארץ, 29.8.2008 על רקע הבחירות הפנימית בקדימה וההכנות למערכתהמשךהמשך לקרוא "מקומם של גנרלים בפוליטיקה"

שישים שנה לאחר משפט הרופאים פרסם ארכיון המדינה פוסט בבלוג שלו, ישראל – הסיפור המתועד, אותו הוא ייחד לפרשה.[1] זמן מה לאחר מכן, פורסם באתר ארכיון המדינה אותו פוסט ונוספה לו התייחסות לדיון בישיבת הממשלה שהתנהלה ב-18 בינואר 1953. בישיבה זאת דנו בדרכים בהם ישראל צריכה להגיב בזירה הבינלאומית וכן בתגובה כלפי גורמים בארץ, כגוןהמשךהמשך לקרוא "משפט הרופאים או היחס לאופוזיציה בישראל אז והיום"

מסמכים מהשנים 1979-1978 שפורסמו על ידי הארכיון למחקרי ביטחון לאומי בארצות הברית מראים את תפקידו המוביל של עבד אל-קדיר ח'אן ברכישתם הרכיבים שסייעו בקידומה של תכנית הגרעין הפקיסטנית. כמו כן, מגלים המסמכים שבכירים אמריקנים דנו באפשרות שמדינה אחרת (ולא ארצות הברית) תהרוס את המתקנים הגרעיניים של פקיסטן. מברק של ג'ררד סמית לקרייסברג (מסמך מספר 20)המשךהמשך לקרוא "השלכות תכנית הגרעין הפקיסטנית על המדיניות של ארצות הברית"

בדצמבר 2019 פרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מזכר ובו תרחישי איום קיומיים המאיימים  על מדינת ישראל. אחד הפרקים המעניינים במזכר הוא זה שנכתב על ידי פנינה שרביט ברוך על האיום הנובע מהוויכוח הפנימי על זהותה של ישראל. ברצוני להביא בהקשר זה את הדברים שהובאו במסקנות שבסוף המזכר: באופייה הדמוקרטי של ישראל ניכרים זה מכבר במדיניותהמשךהמשך לקרוא "ישראל ניצבת בפני איום גובר על זהותה הדמוקרטית"