ארכיון לפי מחברים:יובל

לפי דני פילק וגיא בן-פורת, במאמר שכתבו בזמן ישראל ב-8 לאוגוסט 2020, הבעיה היא לא בבנימין נתניהו, אלא באידאולוגיה והתפיסה המדינית אותה קידם וייצג. אותה תפיסה ניאו-שמרנית, שחיברה בהצלחה (לשיטתו, לשיטתם) בין ניאו-ליברליזם, לאומנות, ומדיניות חוץ ניצית. לדבריהם, בניגוד למעשיות ה"שוק החופשי", המדינה מתערבת תדיר להבטחת קיומו ולמנוע משברים. אולם כשמתחולל משבר ונשחק האמון ביןהמשךהמשך לקרוא "הבעיה היא לא נתניהו"

ב-9 לאוקטובר פרסם גיא רולניק מאמר בעיתון דה-מרקר ובו קרא להתנתק מהרשתות החברתיות. לפי דבריו, הצטברו בידינו בחמש השנים האחרונות מספיק עדויות כדי לקבוע שאין כאן כבר דילמה – הנזקים של ענקיות הדיגיטל שהשתלטו על נתח כה גדול מחיינו כפרטים וכחברה – עולים על התועלת מהפעילות שלהם. מדובר בגישה ידועה בקשר לרשתות חברתיות ורבים מדבריםהמשךהמשך לקרוא "תפקידן של הרשתות החברתיות במהפכה"

ביולי, שהתגברו ההפגנות בבלפור, הגיעו דיווחים על שריונית שעומדת ליד בית ראש הממשלה. העליתי אז את השאלה האם נתניהו מפחד מההפגנות (ראה כאן). כיום, לאחר שהגביל את ההפגנות על רקע מצב החרום במדינה, והדיווחים על ההתעסקות הגוברת של המשטרה עם המפגינים (בניגוד לדוגמה עם בתי הכנסת והסוכות). עולה שאלה זאת ביתר שאת. זה לא נראההמשךהמשך לקרוא "הגבלת הפגנות בשעת חירום"

כולם מדברים על קץ הדמוקרטיה ועל תחילתה של מלחמת אזרחים. ברצוני להביא כאן קטע מסוף ספרו של טום הולנד על הרפובליקה הרומית המתייחס לסופה של הרפובליקה. הרפובליקה מתה מזמן – עכשיו היא גם יצאה מהאופנה. "פשטות מחוספסת היא נחלת האתמול. רומא עשויה זהב, טובעת את מטבעותיה בעושרה של תבל הנכבשת". אפשר שהגדולה עלתה לרומאים במחירהמשךהמשך לקרוא "קץ הרפובליקה הרומית"

אחד הדמויות המעניינות בפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונות הוא אהוד ברק. ברק, שהיה הבטחה גדולה ב-1999 אכזב קשות לאחר קדנציה קצרה מאוד אך למרות זאת המשיך להיות חלק מהחיים הפוליטיים במדינת ישראל עוד שנים רבות לאחר מכן. ברצוני להתייחס כאן לדבריו של רביב דרוקר, כפי שהובאו בסוף ספרו  חרקירי על תקופת שלטונו של אהוד ברק.[1] להלןהמשךהמשך לקרוא "הקריירה הפוליטית של אהוד ברק"

לקראת יום הכיפורים אני משתף פה מסמך מעניין המעיד על האמביוולנטיות ביחסי ישראל מצרים. מדובר במברק ששלח שגריר ישראל במצרים למשרד החוץ ובו הוא מדבר האפשרות שישתתף בחגיגות ה-6 באוקטובר שנערכו במצרים ב-1993.

ב-24 לספטמבר 2020 דווח באתר הארץ שהממשלה אישרה לאגף המודיעין בצה"ל לקבל מידע מרשות המסים לכל מטרה. לפי הכתוב בכתבה, כניסת אמ"ן למאגרי המידע האזרחיים מעלה דילמות רבות בקרב קצינים בצבא לגבי מידת החדירה לפרטיות האזרחים מצד האגף, שייעודו לאסוף מידע על האויב. הפרקליט הצבאי הראשי נדרש פעמים רבות לחוות דעתו המשפטית על חצייה שלהמשךהמשך לקרוא "כניסת אגף המודיעין של צה"ל למאגרים אזרחיים"

לרגל תחילתה של השנה החדשה ולאור המשבר החמור בו שרויה החברה הישראלית תמיד כדאי להיזכר בדבריו של מכס וובר על מנהיגות כריזמטית: "הכמיהה למנהיג כריזמטי מופיע ברגעי משבר, כאשר השכבה השלטת מאבדת את אמון העם, כשפשוטי העם אחוזי פחד וחוסר ביטחון, וכשבציבור רווחת תחושת כישלון חריף והרגשה כי החוק, המסורת או המנהיגים עומדים בראש המדינההמשךהמשך לקרוא "הציפייה למנהיגות כריזמטית"

ב-3 במאי 2020 כתב חן ארצי-סרור מאמר בנוגע לבלגאן שהיה בחזרה לשגרה לאחר הסגר הראשון. להלן שתי הפסקאות האחרונות במאמר שלדעתי  אומרות הכול: מה יקרה אם משרדי הממשלה, הרשויות, מנהלי בתי הספר ומקומות העבודה אשכרה יצטרכו לחשוב ולבנות תכנית מפורטת שנותנת מענה על שלל המורכבויות שהשגרה הברוכה מביאה אתה? קל יותר לאכוף סגר, קשה יותרהמשךהמשך לקרוא "זה לא כאוס, זו המדיניות של הממשלה"