ארכיון לפי מחברים:יובל

המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 לא הייתה רק זעזוע ביטחוני וטרגדיה אנושית, אלא גם קריסה מוחלטת של מדיניות "ניהול הסכסוך", שהנחתה את ישראל במשך עשרות שנים. במסמך "היום שעכשיו", שנכתב על ידי חוקרים מהפורום לחשיבה אזורית ומכון ון ליר, נטען כי תפיסה זו, שהתבססה על ההנחה שניתן לשלוט על הפלסטינים ללא פתרון מדיני, הגיעההמשךהמשך לקרוא "היום שעכשיו: כישלון ניהול הסכסוך והדרך לפיוס היסטורי"

הפוסט הזה מתבסס על ניתוח מעמיק של יחסי תורכיה-האיחוד האירופי, שנכתב על ידי החוקרים איאן לסר וסטפן לרבי בספרם Turkish Foreign Policy in an Age of Uncertainty משנת 2003. למרות שחלפו למעלה מעשרים שנה מאז פרסום הספר, הוא מספק נקודת מבט היסטורית מרתקת על המורכבות ביחסים בין הצדדים, כולל סקירת העבר, האתגרים והזדמנויות לשיתוף פעולההמשךהמשך לקרוא "תורכיה והקהילה האירופית"

"אם כל מה שיש לך הוא פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר". משפט זה מתמצת היטב את הביקורת המרכזית במאמרו החדש של פול רוג'רס על היחס של המערב לסכסוכים בינלאומיים. במאמרו "מלכודת חוסר הביטחון", שפורסם השבוע ב-OpenDemocracy,  רוג'רס מציג תמונה מטרידה של 25 שנות כישלון בניסיון לפתור סכסוכים באמצעות כוח צבאי. מאז פיגועי 11 בספטמבר,המשךהמשך לקרוא "מלחמות לא יפתרו את בעיות העולם: 25 שנות כישלון"

מדי פעם אני מצטט מסמכים מהארכיון לביטחון לאומי בארצות הברית. להלן מידע קצר על ארכיון זה על סמך כתבה שפורסמה במאי 2024: הארכיון לביטחון לאומי הוא ארגון ייחודי הממוקם בקומה השביעית של ספריית גלמן באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא נוסד בשנת 1985 על ידי העיתונאים סקוט ארמסטרונג וריי בונר, במטרה לאסוף ולפרסם מסמכים ממשלתיים מסווגים שהותרוהמשךהמשך לקרוא "הארכיון לביטחון לאומי"

בעולם שלפני הקורונה, דוח על עונת השפעת היה עניין שגרתי. אולם, כשמסתכלים היום על הדוח המסכם של עונת השפעת 2018/2019 בישראל, קשה שלא לחוש תחושת החמצה. הדוח הזה, שנכתב ממש ערב התפרצות מגפת הקורונה העולמית, מספק תובנות מטרידות על מוכנותה של מערכת הבריאות הישראלית למשברים בריאותיים בקנה מידה גדול. נקודות מפתח מהדוח: שיעורי התחסנות נמוכים:המשךהמשך לקרוא "מבט לאחור: עונת השפעת 2018/2019 – תמרור אזהרה שהחמצנו"

הדוחות שפרסם מבקר המדינה לאחרונה חושפים תמונה מטרידה של התנהלות הממשלות במהלך מגפת הקורונה. ארבע שנים חלפו מאז פרצה המגפה ושינתה את חיינו, והיינו מצפים שהמנהיגים ינהלו את המשבר באחריות, תיאום ושקיפות מלאים. לצערנו, כך לא קרה. מהדוחות עולה חוסר שקיפות חריף מצד ראשי הממשלות נתניהו ובנט. נתניהו הבטיח לחברת פייזר בלעדיות על רכש חיסוניהמשךהמשך לקרוא "ארבע שנים לאחר משבר הקורונה: דוחות מבקר המדינה חושפים התנהלות כושלת של הממשלות"

היום לפני ארבע שנים פורסמה הידיעה הזאת בידיעות אחרונות. כשקוראים את הידיעה הזאת מפרספקטיבה של ארבע שנים, קשה שלא להרגיש אכזבה מסוימת מהקצב המהיר שבו הוסרו ההגבלות בתקופה ההיא. נדמה שהממשלה פעלה בחוסר סבלנות ובחיפזון להחזיר את השגרה, ללא התחשבות מספקת בסיכונים הבריאותיים. בעוד שכולנו שמחנו על האפשרות לצאת מעט מהבתים ולחזור אל מנהגי החייםהמשךהמשך לקרוא "מבט ביקורתי על קצב ההקלות בתקופת הקורונה – מאי 2020"

כארבע שנים חלפו מאז שפוסט המקור על התפשטות הקורונה באוכלוסיות המוחלשות בישראל פורסם. במרחק הזמן, ניתן לבחון את הטענות מפרספקטיבה רחבה יותר. האם הקורונה הייתה אכן "מחלת העניים"? בראייה לאחור, ברור שהמגפה חשפה ואף העמיקה פערים חברתיים וכלכליים קיימים. אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אכן נפגעו קשה יותר, בשל מספר גורמים: תנאי מחיה צפופים שהקשו עלהמשךהמשך לקרוא "הקורונה במבט לאחור – מחלת העניים?"

ארבע שנים חלפו מאז פרץ נגיף הקורונה לעולם, וערער את חיינו. דוד גרוסמן, בטור מרתק שכתב ב"הארץ" במרץ 2020, תיאר את המגפה כאירוע גורלי ומכונן, שעתיד להוביל לשינויים עמוקים בחברה ובאדם הפרטי. האם נבואתו של גרוסמן התממשה? חלק מהשינויים שחזה גרוסמן אכן התרחשו. רבים איבדו את יקיריהם, את מקום עבודתם ואת תחושת הביטחון. הייאוש והפחדהמשךהמשך לקרוא "ארבע שנים אחרי: המגפה כאירוע גורלי ומכונן?"