ב-24 בפברואר 2006 כתב משה (בוגי) יעלון מאמר בעיתון מעריב ובו הו תאר את הכשלים בקבלת ההחלטות על ההתנתקות, שהפכו, לטענתו, את הרצועה לחמאסטאן וחיזבאללהסטאן. לדבריו, "יועצים הובילו את המהלך וניהלו אותו, ועשו זאת בחובבנות וברשלנות". בסוף המאמר הוא כתב ששאיפתנו לתקווה לשלום היא טבעית ובריאה. אך כאשר אנו מפיחים תקווה המתחוורת כתקוות שווא, ישהמשך לקרוא "טעם המערכה"

בשיעור עם ילדי כיתה ה' על השאלה "איך אפשר לדעת אם מה שכתוב הוא אמת" התוצאות היו מפתיעות ומרגשות. הילדים שמחו להבין איך הם יכולים להבדיל בין אמת לבין שקר ולהיות נחרצים לגבי זה. לקריאה לחץ כאן.

וינסטון צ'רצ'יל אמר: "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". עם זאת, נאמר כבר שתפיסת העולם הדמוקרטית מורכבת, רבת-פנים ובהחלט אינה פרה קדושה, והיא נשחטה פעמים רבות על ידי חברות מערביות הנושאות את דגלה. לפי הערך "דמוקרטיה" במילון פונטנה למחשבה מודרנית[1], מבקריה של הדמוקרטיה ניצבים בשני מחנות.המשך לקרוא "הביקורת על הדמוקרטיה"

בראיון שפורסם ב-2006 נשאל מילטון פרידמן את השאלה הבאה: בסופו של דבר, הרעיונות שלך ניצחו את אלה של מרקס ושל קיינס. האם זהו סופהּ של המחשבה הכלכלית? האם נשאר עוד מה להוסיף לכך ששווקים חופשיים הם הדרך היעילה ביותר לארגון החברה? האם זהו "קץ ההיסטוריה", כפי שניסח זאת פוקויאמה? תשובתו הייתה: לא, לא. "שווקים חופשיים"המשך לקרוא "מילטון פרידמן על פוקויאמה וקץ ההיסטוריה"

ב-10 בפברואר 2020 פרסם עופר אדרת את הדברים הבאים בקבוצה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ": בג"ץ הורה אחר הצהריים לשב"כ לנמק בכתב מדוע הוא מתנגד לחשיפת מסמכי הארכיון בפרשת רצח קסטנר, שאירע לפני 63 שנה. בתום דיון בדלתיים סגורות, שנמשך כשעה ורבע, בו הציגו נציגי המדינה והשב"כ את טיעוניהם, אמרה נשיאת בית המשפט העליון,המשך לקרוא "החלטת בג"ץ בנושא מסמכי השב"כ הנוגעים לפרשת קסטנר"

הבוקר עתיד בג"ץ לדון בעתירה של שני היסטוריונים ישראלים, ד"ר נדב קפלן וד"ר שי חזקני, שנתקלו במחסום בלתי עביר בדרך להשלמת מחקריהם. ד"ר קפלן חוקר את רצח ישראל קסטנר שאירע ב–1957, ד"ר חזקני כותב על מהומות ואדי סאליב, שאירעו שנתיים אחר כך. שירות הביטחון הכללי מסרב לאפשר לשניים לעיין במסמכים השמורים בארכיון שלו, הקשורים לשתיהמשך לקרוא "היד הקלה של השב"כ על הדק הצנזורה"

ב-7 לפברואר 2020 פרסם עופר אדרת את הדברים הבאים בקבוצה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ": ביום שני ב-9 בבוקר יתייצב ד"ר נדב קפלן, מושבניק, אל"מ (במיל') בחיל האוויר, איש עסקים והיסטוריון בן 75, בבית המשפט העליון בירושלים. לאולם הדיונים של בג"ץ יגיעו גם נציגי שב"כ, ובהם גם "רוני", הכינוי שניתן בארגון לראש ענף המורשת, אשרהמשך לקרוא "השב"כ ופרשת קסטנר"

ב-2 לפברואר פורסם באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי מאמר מאת גלעד שר, ענייננו בהשוואה תמציתית של התוכנית לעיקריות שבקודמותיה, על-פי הרכיבים המוצעים לפתרון כל אחת מסוגיות הליבה שבמחלוקת. להלן סיכום דבריו: סוגיות הליבה שבמחלוקת, אשר נועדו לפתרון במשא ומתן על הסדר הקבע, נותרו בעינן בשני העשורים האחרונים, ובחלקן אף גדלו הפערים בין הצדדים במקבילהמשך לקרוא ""עסקת המאה" של טראמפ: מבט השוואתי"

לפי ויקיפדיה, מסילת הרכבת לאילת הוא פרויקט מסילתי שמטרתו לחבר בין מרכז ישראל לאילת בקו רכבת חשמלי. הפרויקט מורכב ויקר וצפוי לכלול 63 גשרים באורך כולל של 4.5 ק"מ ו-5 מנהרות באורך כולל של 9.5 ק"מ, ביניהן מנהרה ארוכה שתחילתה באזור ממשית וסופה בערבה. המרחק בין תל אביב-יפו לאילת עומד על 380 ק"מ, והתכנון מדברהמשך לקרוא "קו הרכבת לאילת"

ב-23 בדצמבר 2000, בעקבות כישלון ועידת קמפ-דיוויד ובעיצומה של האינתיפאדה השנייה, נועד קלינטון עם נציגי ישראל והפלסטינים בו-זמנית בבית הלבן ושטח בפניהם את ה'פרמטרים' (הצעות) האמריקניים לשלום. פרמטרים אלו עוסקים בכל אחת מסוגיות הליבה שעמדו אז על הפרק (גבולות וטריטוריה, ביטחון, ירושלים, פליטים והצהרה על קץ הסכסוך) והיו אמורים לשמש בסיס להסכם מסגרת קבע לשלום.המשך לקרוא "מתווה קלינטון"