ארכיון תגיות:קורונה

הדוחות שפרסם מבקר המדינה לאחרונה חושפים תמונה מטרידה של התנהלות הממשלות במהלך מגפת הקורונה. ארבע שנים חלפו מאז פרצה המגפה ושינתה את חיינו, והיינו מצפים שהמנהיגים ינהלו את המשבר באחריות, תיאום ושקיפות מלאים. לצערנו, כך לא קרה. מהדוחות עולה חוסר שקיפות חריף מצד ראשי הממשלות נתניהו ובנט. נתניהו הבטיח לחברת פייזר בלעדיות על רכש חיסוניהמשךהמשך לקרוא "ארבע שנים לאחר משבר הקורונה: דוחות מבקר המדינה חושפים התנהלות כושלת של הממשלות"

היום לפני ארבע שנים פורסמה הידיעה הזאת בידיעות אחרונות. כשקוראים את הידיעה הזאת מפרספקטיבה של ארבע שנים, קשה שלא להרגיש אכזבה מסוימת מהקצב המהיר שבו הוסרו ההגבלות בתקופה ההיא. נדמה שהממשלה פעלה בחוסר סבלנות ובחיפזון להחזיר את השגרה, ללא התחשבות מספקת בסיכונים הבריאותיים. בעוד שכולנו שמחנו על האפשרות לצאת מעט מהבתים ולחזור אל מנהגי החייםהמשךהמשך לקרוא "מבט ביקורתי על קצב ההקלות בתקופת הקורונה – מאי 2020"

כארבע שנים חלפו מאז שפוסט המקור על התפשטות הקורונה באוכלוסיות המוחלשות בישראל פורסם. במרחק הזמן, ניתן לבחון את הטענות מפרספקטיבה רחבה יותר. האם הקורונה הייתה אכן "מחלת העניים"? בראייה לאחור, ברור שהמגפה חשפה ואף העמיקה פערים חברתיים וכלכליים קיימים. אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אכן נפגעו קשה יותר, בשל מספר גורמים: תנאי מחיה צפופים שהקשו עלהמשךהמשך לקרוא "הקורונה במבט לאחור – מחלת העניים?"

ארבע שנים חלפו מאז פרץ נגיף הקורונה לעולם, וערער את חיינו. דוד גרוסמן, בטור מרתק שכתב ב"הארץ" במרץ 2020, תיאר את המגפה כאירוע גורלי ומכונן, שעתיד להוביל לשינויים עמוקים בחברה ובאדם הפרטי. האם נבואתו של גרוסמן התממשה? חלק מהשינויים שחזה גרוסמן אכן התרחשו. רבים איבדו את יקיריהם, את מקום עבודתם ואת תחושת הביטחון. הייאוש והפחדהמשךהמשך לקרוא "ארבע שנים אחרי: המגפה כאירוע גורלי ומכונן?"

ארבע שנים חלפו מאז פרסום מסמך פנימי של משרד החוץ בשנת 2020, אשר צפה עתיד קודר לעולם לאחר מגפת הקורונה. בין התחזיות: משבר כלכלי עולמי חמור, התדרדרות היחסים בין ארה"ב לסין, קריסת משטרים במזרח התיכון, התקדמות איראנית בתחום הגרעין, התחזקות ארגוני טרור וגידול בהגבלות סחר בינלאומי. הזמן שחלף הוכיח שחלק ניכר מהתרחישים השליליים הללו לאהמשךהמשך לקרוא "העולם שאחרי הקורונה: ארבע שנים אחרי, לא בדיוק כמו שחשבנו"

לפני שמונה חודשים (18/2) התראיין ראש הממשלה בנימין נתניהו לגלי צה"ל ואמר כי נמנעה כניסת נגיף הקורונה לארץ. כולנו יודעים מה קרה לאחר מכן…

לפי אסף פרידמן, משבר הקורונה מאיץ את הופעתם של כשלים רבים בחברה הישראלית. אחרי שנים של ניסיון לשבור את המערכות ולהזניח אותן נראה שהציבור הפנים את מה שהשלטון ניסה להגיד לו. אחרי שנים של תפקוד כושל וקושי בהבנת הייעוד הבסיסי של המערכות כחלק אורגני מהחברה, שכל ייעודו הוא עשיית טוב ומתן שירות לאזרח, נראה שהאזרחיםהמשךהמשך לקרוא "צמיחתו של סדר חדש"

ב-3 במאי 2020 כתב חן ארצי-סרור מאמר בנוגע לבלגאן שהיה בחזרה לשגרה לאחר הסגר הראשון. להלן שתי הפסקאות האחרונות במאמר שלדעתי  אומרות הכול: מה יקרה אם משרדי הממשלה, הרשויות, מנהלי בתי הספר ומקומות העבודה אשכרה יצטרכו לחשוב ולבנות תכנית מפורטת שנותנת מענה על שלל המורכבויות שהשגרה הברוכה מביאה אתה? קל יותר לאכוף סגר, קשה יותרהמשךהמשך לקרוא "זה לא כאוס, זו המדיניות של הממשלה"

חשיבותו העקרונית של הנושא והרלוונטיות הרבה והתמידית שלו לגבי ישראל נדונו ביום עיון שערכה האוניברסיטה הפתוחה בנושא באפריל 2001. ברצוני להביא פה את דבריו של פרופ' קלוד קליין מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שנאמרו באותו יום עיון. אמנם הדברים נאמרו לפני כמעט עשרים שנה, אבל לדעתי הם רלוונטיים מאוד גם כיום. לפי קליין, מן הבחינההמשךהמשך לקרוא "דמוקרטיה במצבי חירום"

היום ב-7 ביולי עבר החוק לפיו ממשלת ישראל לא צריכה את הכנסת בכדי לקדם חקיקה. הדבר נעשה כמו בהתפרצות הקודמת על רקע עליה בתחלואה. שוב מאיימים בסגר כללי ושוב מפעילים איכוני שב"כ. אני לא יודע מה רוצה להשיג ביבי. אבל מה שהוא עושה יכול להיות תשתית מצוינת למי שיבוא אחריו. כמו שאומרים הכוח משכר. כברהמשךהמשך לקרוא "חוק הקורונה"