לפני כחצי שנה, בעקבות אירועים קשים, הבאתי ציטוט מהספר "האומץ לנצח" מאת עפר שלח, שטען שבמבצע "צוק איתן" צה"ל נכשל בהיערכות להגנה ראויה על יישובים סמוכים לרצועת עזה. למרות הערכות המודיעין, לא בוצעו הכנות מתאימות בפיקוד, לא חולקו כוחות כראוי ולא ניתנו הנחיות לכוחות בשטח כיצד להתמודד עם איום החדירות דרך המנהרות. (ראה כאן). כעת,המשךהמשך לקרוא "צה"ל – צבא התקפה ולא הגנה"
ארכיון תגיות:צוק איתן
סוגיית ההגנה במהלך מבצע צוק איתן
לפי עפר שלח, בספרו האומץ לנצח: מדיניות ביטחון לישראל, הזיכרון הישראלי קצר, על אחת כמה וכמה במה שנוגע למערכות צבאיות. במיוחד נכון הדבר בנוגע למערכות הצבאיות האחרונות – האינתיפאדה הראשונה והשנייה, מלחמת ההתשה מול החיזבאללה ברצועת הביטחון, מלחמת לבנון השנייה וסדרת הסבבים מול החמאס מאז ההתנתקות – התערבבו בתודעה זו בתוך זו. הזיכרון קצר כיהמשךהמשך לקרוא "סוגיית ההגנה במהלך מבצע צוק איתן"
סוגיות משפטיות בנוגע לצוק איתן
בזמן ישראל פורסם שישראל לא תשתף פעולה עם החקירה נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג. כצפוי, העמדה הישראלית היא שלבית הדין הזה אין סמכות לחקור פשעי מלחמה שנעשו לכאורה ברצועת עזה ובגדה המערבית מאז צוק איתן. בעקבות שני דיונים שבהם השתתפו בין היתר ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גנץ וכן היועמ"ש, הוחלט שלא להכיר בסמכות החיצוניתהמשךהמשך לקרוא "סוגיות משפטיות בנוגע לצוק איתן"
שופטי האג שלפו כרטיס צהוב, אך הדרך להעמדה לדין עדיין ארוכה
מן הכתבה:"בית הדין צריך לבדוק לגבי כל מקרה האם בוצעה חקירה בתוך המדינה", אומר שני. "התובעת ציינה שהיא עוד לא גיבשה דעה האם החקירות הצבאיות בישראל עונות על דרישת המשלימות, אבל אפשר לשאוב אופטימיות מהמקרה של בריטניה. בנוגע לחקירות של פשעים שבוצעו לכאורה על ידי בריטניה בעיראק, בית הדין הציב רף נמוך, והתובעת הסתפקה בכךהמשךהמשך לקרוא "שופטי האג שלפו כרטיס צהוב, אך הדרך להעמדה לדין עדיין ארוכה"
בני גנץ כרמטכ"ל
ב-27 לדצמבר 2018 פורסמה כתבה במוסף לשבת של ידיעות אחרונות תחת הכותרת "כל אנשי הנסיך". בכתבה התייחסו לאופיו של גנץ ולחבורת האנשים שמקיפה אותו. בין היתר התייחסו בכתבה לתפקודו כרמטכ"ל. להלן הדברים שנכתבו שם: כרמטכ"ל הצליח גנץ להרגיע את המתחים הפנימיים בתוך המטה הכללי, שנוצרו בעקבות פרשת הרפז. אך כמנהל הארגון הוא נתפס כאפרורי. כזההמשךהמשך לקרוא "בני גנץ כרמטכ"ל"
תחקיר צה"ל על צוק איתן: "המנהרות היו בחזקת נעלם עבור המפקדים"
דו"ח שהוכן לפני שנתיים בהוראת הרמטכ"ל דאז גנץ ונחשף אתמול: "ערב צוק איתן, היתה הכרה של האיום, אבל עוצמתו ומימדיו לא נתפסו" • "מספר הנפגעים בחמאס היה נמוך יחסית לעוצמת האש" √ דובר צה"ל: לקחי הדו"ח יושמו. להמשך קריאה לחץ כאן.
הייתה מלחמה?
החברה הישראלית היא חברה ללא עבר. מלחמת חמישים הימים, שנגמרה רק לפני שלושה שבועות, נמחקה כמעט לחלוטין מן הזיכרון הקולקטיבי. לכאורה מדינה שניהלה מלחמה ארוכה באויב חלש בהרבה וסיימה אותה ללא הכרעה נדרשת לחשבון נפש ציבורי—מה הוביל אותנו למלחמה הזאת, שהתבררה במבט לאחור כהעתק מדויק של קודמותיה? מדוע התנהלה כפי שהתנהלה ומה הלקחים שיש להפיקהמשךהמשך לקרוא "הייתה מלחמה?"
בני גנץ: המצב חרקירי, או כיצד משפיע תקציב הביטחון על התור בסופר
הראיון עם רא"ל בני גנץ שהתפרסם במוסף החג של ידיעות אחרונות מפיק פנינים. עד הרגע שבו מגיעים לתקציב הביטחון המקודש, גנץ נשמע אדם סביר במונחים ישראלים–ביטחוניסט מתון יחסית. אבל ברגע שבו מגיעים הדברים לציפור הנפש הטון משתנה ונעשה היסטרי. להמשך מאמרו של אביעד קליינברג לחץ כאן.
האגרטל הסדוק של בנימין נתניהו
המשורר פול ורלן כתב על האגרטל השבור. המים ההולכים ונעלמים ממנו. לא יודעים מה קרה ומדוע, רק שהמים נוזלים מן האגרטל. מלחמת עזה האחרונה היא האגרטל השבור של הציונות. קשה למנות את המלחמות בהן הפסידה ישראל. אפילו מלחמת לבנון, שבסופה נסוג צה"ל, טמנה בחובה תבוסה. גם לא מלחמת יום הכיפורים. הפעם הובסה ישראל מידי ארגוןהמשךהמשך לקרוא "האגרטל הסדוק של בנימין נתניהו"
למה המציאות אינה מסמר ולמה פטיש אינו התשובה לכל שאלה
התקשורת בין ישראל לחמאס מתבצעת בימים אלה באמצעות חילופי מהלומות. האלימות היא שפה פשוטה מאד. יש בה רק שתי מילים–כואב/לא כואב. פרשנות היא עניין מסובך הרבה יותר–למה כואב ומה צריך לעשות כדי שיפסיק לכאוב? על זה אין הסכמה. אנחנו "צורבים תודעה" ו"משקמים הרתעה" כדי לדרוש מן הפלסטינים "שקט". מבחינת החמאס ה"שקט" שאנחנו מציעים הוא קבלההמשךהמשך לקרוא "למה המציאות אינה מסמר ולמה פטיש אינו התשובה לכל שאלה"