הגורמים הפעילים בשעת חרום

במאמר שכתב אפרים סנה על ניהול הגנת העורף במלחמה הוא הציג את הגורמים הפעילים בעורף בשעת חרום. הראשון בהם הוא פיקוד העורף של צה"ל. תפקידו העיקרי הוא להציל חיים בעזרת מערך הצלה משוכלל ומיומן המתפקד במסגרתו. תפקיד אחר שלו הוא להבטיח את שגרת החיים ביישובים האזרחיים בשעת חרום. גורם חשוב אחר היא משטרת ישראל, הכפופההמשךהמשך לקרוא "הגורמים הפעילים בשעת חרום"

דו"ח: 778 מקלטים ציבוריים ליד הרצועה לא כשירים

פיקוד העורף דירג רשויות מקומיות וערים ביחס לסיכון הנשקף להן מרצועת עזה, וחשף עד כמה הוזנחו המקלטים הציבוריים. ברהט אף מקלט מהמעטים שיש אינו כשיר כלל. בקריית מלאכי שספגה פגיעה אנושה ב"עמוד ענן", 14 מקלטים במצב דומה. ואנחנו מתכננים תקיפה באירן וצופים מלחמות… להמשך קריאה לחץ כאן.

התגוננות העורף

מאז מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה עלתה סוגיית התגוננות העורף מפני האיומים השונים העומדים בפניו בשדה הקרב המודרני. במסגרת הדיון הועלו מושגים כגון החזית האזרחית, חוסן לאומי, עמידה איתנה ואפילו דובר על הקמתה של רשות חרום לאומית. אבל דפדוף מהיר בספרים מעלה שאין חדש תחת השמש, והסוגיה של התמודדות העורף מול הסכנות העומדות מולוהמשךהמשך לקרוא "התגוננות העורף"

המבנה הארגוני של מערכת ההגנה האזרחית

בתחילת מאי 1953 נדונה במטכ"ל הצעה לשינוי מבנה כוחות היבשה. בעקבות זאת הוחלט להקים צוות לבדיקת מערך צה"ל. צוות התכנון היה אמור לעבד את פרטי התוכנית החדשה במהלך חודשי הקיץ. הצוות הונחה לבדוק מחדש את מערך המלחמה, במגמה להעביר למערך המילואים לוחמים רבים עד כמה שניתן, להקצות ליחידות הלוחמות יותר אנשי שנתון שישמשו מאגר לכוחותהמשךהמשך לקרוא "המבנה הארגוני של מערכת ההגנה האזרחית"

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל