ארכיון תגיות:מצרים

באפריל 1956, בעיצומם של ימים מתוחים במזרח התיכון. נחת בנמל התעופה לוד אורח יוצא דופן:  העיתונאי המצרי איברהים עיזאת, כתב השבועון "רוז אל יוסוף". ביקורו בארץ התבשל שבועות אחדים קודם לכן ביוזמת כתב ה"ניו יורק טיימס" בלונדון, שהמליץ לדיפלומט הישראלי גרשון אבנר להעניק לעיזאת אשרת כניסה לישראל. אבנר העביר את ההמלצה ארצה, ובצמרת הממשלה הוחלטהמשךהמשך לקרוא "העיתונאי המצרי שאיכזב את מארחיו"

עד שהוחלפו על ידי החמאס, היו האיראנים הנאצים התורנים שלנו. האיום שהציבו לישראל הוצג על ידי נתניהו ומדברריו כפצצה מתקתקת, שישראל תיאלץ, בתוך חודשים, לפעול צבאית כדי לנטרל אותה אפילו לבד, "וימות העולם". את ההסכם שהתגבש בין המערב לאיראן אחרי עליית עלי רוחאני לשלטון הגדיר נתניהו כהונאת ענק, פיתיון שהמערב הטיפש בולע בחולשתו. נתניהו חזרהמשךהמשך לקרוא "צומוד דיפלומטי: ההתחפרות כמדיניות החוץ של ישראל"

המהפכות במצרים מלוות אותי כבר בשני אירועים משמעותיים בחיי. ילדי השלישי נולד יום לפני שההמונים בתחריר הכריחו את הנשיא מובארק להתפטר וזעזעו את העולם. הלילה הראשון שלו עבר אתי, מול השידורים הישירים מן הכיכר, כדי שאמא שלו תוכל לישון. עוצמות האנרגיה שפעמו בתחריר הגבירו את אלו שחשתי בכל מקרה. לצד בני – חברה אזרחית נולדה.המשךהמשך לקרוא "דמוקרטיה לא תצא מקהיר"

בכל פעם שאתה רואה פילים עפים, תשתוק ותרשום הערות. ההתקוממות המצרית היא המקבילה לפילים שעפים. איש לא ניבא זאת ואף אחד לא ראה זאת לפני כן. אם לא ראית את זה מתקרב, מה גורם לך לחשוב שאתה יודע לאן זה הולך? זו הסיבה שהדבר הכי חכם עכשיו זה פשוט לשתוק ולרשום הערות. ציטוט מתוך: Thomasהמשךהמשך לקרוא "לצפות בפילים עפים"

קהיר, 2023. הבירה המצרית מחולקת לשניים: עשירים ועניים, מיוחסים ופשוטי עם, חזקים ומוחלשים. בפועל שוכנות בה שתי ערים שונות זו לצד זו. האחת היא קהיר של מטה, של השכונות הצפופות, גטאות העוני מוכי הפשע והבורות, ומעליה – "אוטופיה". מהי "אוטופיה"? עיר-מדינה בתוך מדינה, פרויקט דיור יוקרתי למיליונרים בלבד, קהילה מגודרת השוכנת בחופיה הצפוניים של קהיר.המשךהמשך לקרוא "דיסטופיה – דמוקרטיה או שלטון צבאי ודתי – מה יולידו המהפכות במזרח התיכון"

על מה חושב גנרל מובארק באלונקה, אשר בתוך הכלוב? האם הוא נזכר בחודש רמדאן אחר, לפני 38 שנה, שבו הפך לגיבור לאומי? ויציר כפיו, פילדמרשל טנטאווי?ֿ האם הוא חושב שראשו המותז של הגיבור-הנבל הוא המחיר להארכת שלטונה של שושלת יולי 1952? להמשך קריאה לחץ כאן.

השאלה הגדולה אינה מי אמר מה ומתי כאשר החלו ההתלקחויות בתוניסיה, במצרים ובלוב. השאלה החשובה היא מה יכול העולם לעשות עכשיו כדי ש"אביב העמים" של 2011 לא יהפוך להיות עוד חלום נכזב של אנשים צעירים שרצו לשנות, ונוכחו לדעת שזה בלתי אפשרי. ההמונים אזרו אומץ. הגיעו מים עד נפש, התקשורת גילתה להם שזה אפשרי, הרשתותהמשךהמשך לקרוא "העולם הערבי: עכשיו הזמן לעזור להם"