ארכיון תגיות:לבנון

שר הביטחון, יצחק מרדכי, יצא ביוזמה מדינית בראיון שנתן לשבועון הערבי אל-ואטן אל-ערבי (היוצא בפריז). הצעתו הייתה שישראל מוכנה ליישם את החלטת מועצת הביטחון 425 משנת 1977 שקראה ליציאה מוחלטת של כוחות צה"ל מלבנון. אולם על מנת שנסיגה ישראלית זו תמומש על ממשלת לבנון למלא את חלקה היא על פי אותה החלטה ולהפעיל שליטה צבאיתהמשךהמשך לקרוא "הערכת אמ"ן ערב הנסיגה מרצועת הביטחון"

לפי תומאס פרידמן, בספרו, מביירות לירושלים, הדמיון בין ישראל ללבנון נעוץ בעובדה כי מאז שנות ה-60 נאלצו שתי המדינות לענות מחדש על השאלה הבסיסית ביותר: איזו מדינה אנחנו רוצים – מה יהיו הגבולות שלה, מה תהיה צורת השלטון, מה יהיו הערכים שלה? בלבנון באו שינויים דמוגרפיים החברתיים ואילצו את התושבים לטפל בשאלה מחדש. בישראל טמוןהמשךהמשך לקרוא "הדמיון בין ישראל ללבנון"

על רקע ההתחממות בגבול הצפון ברצוני לחזור כשלושים שנה אחורה. באותה תקופה פרסם מרכז ההסברה חוברת העוסק באחד מארגוני הטרור הללו (החיזבאללה) שפעלו בישראל נגד לבנון. מטרת החוברת היה לתאר את הרקע להקמת הארגון, המבנה הארגוני, האידאולוגיה שלה, שיטות פעולתה, דרכי התגובה של מדינות מערב ומערכת היחסים בינה לבין המדינות המסייעות לה, ובינה לבין ארגוןהמשךהמשך לקרוא "חיזבאללה מפלגת האל"

ב-21 לאפריל 2000 כתב ארי שביט כתבה בעיתון הארץ בעקבות סיור שערך ביישובי קו העימות.[1] לדבריו, "ככל שמתקרבת הנסיגה מתעצמת החרדה של תושבי קו העימות. גם התומכים הגדולים ביותר ביציאת צה"ל מבינים פתאום שבתיהם וילדיהם יהיו חשופים לירי ולחדירות ומתחילים לחשוב בקול רם על נטישה. המורל נמוך, כושר העמידה מתפוגג, ותחושות הפסימיות, הבידוד והניכור משתלטותהמשךהמשך לקרוא "שאלת הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון"

בינואר 1986 נפגש גורם ישראלי עם אלי חובייקה, פוליטיקאי נוצרי-לבנוני שהיה קצין הקישור בין ישראל לפלנגות בראשית מלחמת לבנון הראשונה, ונודע לשמצה באכזריותו ובמעורבותו בטבח בסברה ושתילה. לפי אבי שילון, בספרו תוגת השמאל, משקפת שיחה זו שבמציאות המזרח תיכונית המורכבת,  ככל שישראל נמנעה מהפעלת כוח, כך נחלשו קלפיה המדיניים ונחלשה יכולתה לנתב את האירועים במזרחהמשךהמשך לקרוא "פגישה עם אלי חובייקה"

איראן בונה חזית פעילה מהים התיכון עד הגולן בנוכחות צבאית ישירה על גבול ישראל כדי להרתיע את ישראל ולקדם את האידיאולוגיה של חיסול המשטר הציוני. להמשך קריאה לחץ כאן.