ארכיון תגיות:יומן 2020

לרגל תחילתה של השנה החדשה ולאור המשבר החמור בו שרויה החברה הישראלית תמיד כדאי להיזכר בדבריו של מכס וובר על מנהיגות כריזמטית: "הכמיהה למנהיג כריזמטי מופיע ברגעי משבר, כאשר השכבה השלטת מאבדת את אמון העם, כשפשוטי העם אחוזי פחד וחוסר ביטחון, וכשבציבור רווחת תחושת כישלון חריף והרגשה כי החוק, המסורת או המנהיגים עומדים בראש המדינההמשךהמשך לקרוא "הציפייה למנהיגות כריזמטית"

ב-3 במאי 2020 כתב חן ארצי-סרור מאמר בנוגע לבלגאן שהיה בחזרה לשגרה לאחר הסגר הראשון. להלן שתי הפסקאות האחרונות במאמר שלדעתי  אומרות הכול: מה יקרה אם משרדי הממשלה, הרשויות, מנהלי בתי הספר ומקומות העבודה אשכרה יצטרכו לחשוב ולבנות תכנית מפורטת שנותנת מענה על שלל המורכבויות שהשגרה הברוכה מביאה אתה? קל יותר לאכוף סגר, קשה יותרהמשךהמשך לקרוא "זה לא כאוס, זו המדיניות של הממשלה"

לפעמים אני נהנה לקרוא מאמר ישן ולמצוא בו אזכור מסוים שנראה תמיד רלוונטי. ברצוני להתייחס לסוגיית דרכי הסיום של שלטון רודני במדינה כלשהי. ב-2011, על רקע אירועי האביב הערבי כתב יואב קרני מאמר בשם "מצרים בדרך בורמה". אחד האזכורים במאמר תפס לי את העין. מדובר בסיפורו של יאקובו גואון, שליט ניגריה, האיש שהציל אותה מהתפרקותהמשךהמשך לקרוא "סיום שלטונו של רודן"

מלחמת לבנון הראשונה עוררה מחאה חריפה מצד מתנגדיה. לאחר טבח סברה ושתילה (16 בספטמבר 1982) התרחבו מעגלי המחאה והתקיימו הפגנות רבות. ב-19 לספטמבר, לדוגמה, התרחשה הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים בה השתתפו 40,000 מפגינים. ראה: כתבה בדבר בשם "תגובה ברוטאלית של המשטרה נגד מפגינים בירושלים ובתל-אביב".

כפי שראינו, תפיסת העולם הדמוקרטית מורכבת, רבת-פנים ובהחלט אינה פרה קדושה, והיא נשחטה פעמים רבות על ידי חברות מערביות הנושאות את דגלה (לביקורת על הדמוקרטיה לחץ כאן). ברצוני להביא כאן סקירה קצרה על המושג דמוקרטיה ולהביא בסופה את חמשת המרכיבים העיקריים החיוניים לקיומה של דמוקרטיה. ראה: הדמוקרטיה: המושג והתפתחותו ההיסטורית.

גם במקרה של השפעת האסייתית  ב-1957 היה פער בין הערכות משרד הבריאות לדיווח של הרופאים (הם דיווחו רק על 75,000). מקור: https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1957/11/05/01/article/64 ראה גם: לפעמים המגפה חוזרת, הארץ, 22.5.2011.

חוזרים ואומרים לנו שאחד מאבני היסוד בדמוקרטיה זו הזכות לבחור ולהיבחר ועקרון הכרעת הרוב. החלטתי לחזור לבית ספר וללמוד מה הם עיקרי השלטון הדמוקרטי. אתם מוזמנים לקרוא. הכול זמין באינטרנט.

ב-20 לנובמבר 2012 ביום השמיני למבצע עמוד ענן. פורסמו ב-Ynet דבריו של בנימין נתניהו מ-2009 עת הבטיח למוטט את שלטון החמאס. היה זה על רקע הדיווחים שהוא עומד להסכים על הפסקת אש עם אותו ארגון שאת שלטונו הבטיח למוטט בעבר. https://www.youtube.com/watch?v=1qX4gaY61V0 נתניהו ב-2009. למוטט את שלטון החמאס. לפי הכתוב בכתבה, ב-3 בפברואר 2009 הגיע נתניהוהמשךהמשך לקרוא "בנימין נתניהו וההבטחה למוטט את שלטון החמאס"

הסכם השלום המתרקם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות מצטייר כהסכם היסטורי בו לראשונה מדינה ערבית מוכנה לנורמליזציה עם ישראל לכאורה במנותק מתהליך השלום הישראלי-פלסטיני (זאת למרות שהוא מותנה בהקפאת תכנית הסיפוח הישראלית ביהודה ושומרון). אזרחי ישראל כבר מחכים לנסוע לדובאי ונראה שמדובר בשחר על עידן חדש בו עוד ועוד מדינות ערביות יכוננו הסכמים עם מדינתהמשךהמשך לקרוא "תובנות בנוגע להסכם עם איחוד האמירויות"

על רקע ההפגנות והמחאה הציבורית המבעבעת עולה תמיד השאלה האם מחאה ציבורית רחבת היקף יכולה להביא לשינוי הסדר הקיים. לפני כתשע שנים פרצו מהומות ברחבי העולם הערבי כנגד השלטון ורבים ראו את תחילתו של אביב ערבי כדוגמת האביב האירופי שהיה במאה התשע עשרה. בדיעבד התברר שברוב המקרים מדובר לא באביב ולא נעליים. וברוב המקומות אוליהמשךהמשך לקרוא "במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי"