ארכיון תגיות:חשיפת חומר ארכיוני

הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית מבקשת להביע כעס ומחאה נחרצת על המדיניות השיטתית שנחשפה לאחרונה של הסתרת מסמכים היסטוריים מהארכיונים בישראל. מדיניות זו לא הוכחשה. להמשך קריאה לחץ כאן.

מי נתן את ההוראה והאם המבצע חוקי? אלה השאלות שנותרו עלומות בכתבת התחקיר המצוינת של הגר שיזף: "מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים" (מוסף "הארץ", 5.7). להמשך דבריו של בני מוריס לחץ כאן

הקמת מדינת ישראל היתה כרוכה בחורבנה של החברה הפלסטינית, שהתקיימה כאן עד 1948. מאות אלפי פלסטינים נהפכו לפליטים, כפריהם נחרבו, אדמותיהם הופקעו ויהודים התיישבו במקומם. האירועים האלה, שמכונים מאז "הנכבה" (האסון) ומתדלקים את מדורת הסכסוך, הם טאבו גדול בתודעה הישראלית. להמשך קריאה לחץכאן.

פרשת האונס בקיבוץ שמרת זעזעה את המדינה כשנחשפה בסוף שנות ה-80. תקופה ארוכה חיפשתי אחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא מצאתיו, ואילולא התערבותו של כתב המשפט והתחקירים של "גלובס", חן מענית ("החיפוש אחר תיק פלילי 290/90: לאן נעלם פסק דין בחיפה שזיכה את הנאשמים באונס בשמרת?", 7.3.2019) – ספק אם הייתי צולחת במשימה הזוהמשךהמשך לקרוא "ארכיונים אמורים לחשוף מסמכים ולא לשמש דרך להעלימם"

בשבע השנים האחרונות התעסק ד"ר יעקב לזוביק בארכיון הפרטי של אריאל שרון, במכירה פומבית של טיוטות הכרזת המדינה וגם בהבאת המסמכים הישנים לעידן הדיגיטלי. עתה הוא סבור שפתיחת הארכיון כולו "היתה משנה את ההבנה שלנו את עצמנו". להמשך קריאה לחץ כאן

מועצת הארכיונים: יש להאריך את תקופת ההגבלה בעיון בחומרי ארכיון בחמש שנים בלבד. כך הובהר בתזכיר החדש שהפיץ משרד רה"מ לאחר שבשבוע שעבר ביקש להאריך את משך ההגבלה בעיון בחומרים ל-90 שנים ממועד היווצרות החומר ולא ל-70 כפי שקבוע כיום. מועצת הארכיונים: בתזכיר הנוכחי לא מוצע כל איזון בין החומרים עליהם תהיה ההגבלה. להמשך קריאה לחץ כאן.  המשךהמשך לקרוא "לאפשר דיון ובקרה תקופתית"

שומרים סוד: המדינה מבקשת להאריך את החיסיון על חומרי ארכיון.  טיוטת תזכיר חוק שפרסמה היום לשכת רה"מ קובעת כי חומרים בעלי רגישות ביטחונית יישארו חסויים 90 שנה ולא 70, כפי שקבוע היום. הסיבה: חשש מנזק לביטחון המדינה, בין השאר כי חלק משיטות איסוף המודיעין נהוגות עד היום. להמשך קריאה לחץ כאן.

בנובמבר 2017 הגיש מכון עקבות לצנזורה הצבאית מסמך מ-1948 בו מתוארת חקירתן של עבירות חמורות. שמונה חודשים לאחר מכן, טרם מסרה הצנזורה את החלטתה אם לאפשר או לפסול את פרסום "דו"ח ריפתין". מקרה זה הוא דוגמא לאופן שבו מנגנונים שונים מונעים פרסום חומר ארכיוני שעשוי להביך את המדינה. להמשך קריאה לחץ כאן.

יותר מ–70 שנה אחרי שנכתב, "דוח ריפטין" — המתעד הוצאות להורג בשורה של ערבים ואזרחים פולנים, כמו גם עינויים ומעשי ביזה — עדיין מוסתר מעיני הציבור. אף שהוא זמין לעיני כל, הגופים האמונים על חשיפת חומרים מסווגים מנסים לעכב את פרסומו. להמשך קריאה לחץ כאן

מעתה, כל בקשה לעיון במסמך תישלח לאישור המשרד הממשלתי שהפקיד אותו בארכיון המדינה בטרם ייחשף. משרד היועמ"ש: זה לשון החוק. מומחים: החוק הוא אות מתה, זה פתח לצנזורה. להמשך קריאה לחץ כאן.