ארכיון תגיות:הסכסוך הישראלי-פלסטיני

המתקפה של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 לא הייתה רק זעזוע ביטחוני וטרגדיה אנושית, אלא גם קריסה מוחלטת של מדיניות "ניהול הסכסוך", שהנחתה את ישראל במשך עשרות שנים. במסמך "היום שעכשיו", שנכתב על ידי חוקרים מהפורום לחשיבה אזורית ומכון ון ליר, נטען כי תפיסה זו, שהתבססה על ההנחה שניתן לשלוט על הפלסטינים ללא פתרון מדיני, הגיעההמשךהמשך לקרוא "היום שעכשיו: כישלון ניהול הסכסוך והדרך לפיוס היסטורי"

לאחר הבחירות בנובמבר 2022 כתב פנחס ענברי מאמר בשם "המנצח הסמוי בבחירות – האגף הפלסטיני ששולל קשר עם ישראל". במאמר זה הוא טען שתוצאות הבחירות האחרונות בישראל עשויות להוביל לניצחון מפתיע עבור גורם אחד: הרשות הפלסטינית. לפי דבריו הזרוע ברשות הפלסטינית המתנגדת לכל קשר עם ישראל עשויה להפיק תועלת רבה מהממשלה החדשה. להלן הטענות העיקריותהמשךהמשך לקרוא "האם יוטלו סנקציות על ישראל?"

בנובמבר 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, פרסם מכון ראות התרעה בסיסית בה הוא טען שהטרור הוא בעיה קיומית למדינת ישראל. כאשר קוראים דברים אלה היום לאחר 17 שנים, רואים כמה הם נשארו רלוונטיים גם כיום. להלן עיבוד של מהות ההתראה והמסקנות הנגזרות ממנה: המלחמה בלבנון והפעילות הצבאית של ישראל חשפו משבר במדיניות הביטחון הלאומי שלהמשךהמשך לקרוא "המשבר במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל"

בימים האחרונים, רבים מנסים לקשור בין אירועי האלימות הקשים של 7 באוקטובר לבין תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005. אך האמת היא שהקשר הזה חסר בסיס. לאחר עיון במסמכים אמריקאיים מתקופת ההתנתקות, ברור שטענות אלו הן תעמולה פוליטית גרידא. ההתנתקות לא יצרה את הבעיות שהובילו לאירועים האחרונים, ואלו שורשיהם במקומות אחרים לגמרי. ראשית, עוד לפניהמשךהמשך לקרוא "האמת על מקורות אירועי 7 באוקטובר – ההתנתקות מעזה אינה האשמה"

לפני בערך תשע שנים, במהלך מבצע צוק איתן, כתב אסף שרון מאמר בשם "צוק איתן: הקץ לאשליית 'ניהול הסכסוך'". בסיכומו של המאמר הוא כתב את הדברים הבאים: המסקנה של ניתוח זה היא כי מבצע “צוק איתן” הוא כישלון אסטרטגי. ממשלת ישראל בראשות נתניהו נכשלה בסיום העימות המזוין עם הפלסטינים, כשלון שנובע מקונספציה שגויה בה היאהמשךהמשך לקרוא "אשליית ניהול הסכסוך"

לאחרונה קיבל ארכיון המדינה אוסף מסמכים המתעדים את "תהליך אוסלו" מדר' יאיר הירשפלד, לצד מסמכים נוספים על פעילותו של מכון המחקר שהקים, הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF). המסמכים מלמדים שקדמו לתהליך מגעים בין הירשפלד וביילין לבין מנהיגים פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, עוד בשנת 1989, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בין המנהיגים היו פייסל חוסייני וחנאן עשראווי, שהשתתפוהמשךהמשך לקרוא "הדרך לאוסלו: משא ומתן סודי עם אש"ף, ינואר-ספטמבר 1993"

במהלך האינתיפאדה הראשונה הפכו פיגועי דקירה לתופעה חמורה ומתמשכת, שכונתה "סכינאות". ב-21 באוקטובר 1990 רצח עאמר אבו סרחאן את החיילת איריס אזולאי, את אלי אלטרץ ואת לוחם הימ"מ צ'רלי שלוש בדקירות סכין. בפיגוע "ליל הקילשונים", שאירע ב-14 בפברואר 1992, נרצחו שלושה חיילי צה"ל, במאהל באזור קיבוץ גלעד ברמות מנשה ב"שטח אש 105", בידי ערבים-ישראליים חבריהמשךהמשך לקרוא "מלחמת הסכינים בישראל"

אחת מהסוגיות הנמצאות בלב הסכסוך הישראלי ערבי היא סוגיית המים. ברצוני הפעם לחזור למחצית הראשונה של שנות התשעים עת תהליך השלום היה בתחילתו. דרך זה אדגים כיצד אפשר למצוא היום מסמכים מהעבר על ידי השימוש ברשת האינטרנט. הסיפור מתחיל כך. ב-8 באוקטובר 1993 פורסם בעיתון הארץ דו"ח הסודי, של המכון למחקרים אסטרטגיים שנכתב ב-1991. אתהמשךהמשך לקרוא "מקורות המים בתהליך השלום"

הסכם השלום המתרקם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות מצטייר כהסכם היסטורי בו לראשונה מדינה ערבית מוכנה לנורמליזציה עם ישראל לכאורה במנותק מתהליך השלום הישראלי-פלסטיני (זאת למרות שהוא מותנה בהקפאת תכנית הסיפוח הישראלית ביהודה ושומרון). אזרחי ישראל כבר מחכים לנסוע לדובאי ונראה שמדובר בשחר על עידן חדש בו עוד ועוד מדינות ערביות יכוננו הסכמים עם מדינתהמשךהמשך לקרוא "תובנות בנוגע להסכם עם איחוד האמירויות"