ארכיון תגיות:היסטוריה

בעולם שלפני הקורונה, דוח על עונת השפעת היה עניין שגרתי. אולם, כשמסתכלים היום על הדוח המסכם של עונת השפעת 2018/2019 בישראל, קשה שלא לחוש תחושת החמצה. הדוח הזה, שנכתב ממש ערב התפרצות מגפת הקורונה העולמית, מספק תובנות מטרידות על מוכנותה של מערכת הבריאות הישראלית למשברים בריאותיים בקנה מידה גדול. נקודות מפתח מהדוח: שיעורי התחסנות נמוכים:המשךהמשך לקרוא "מבט לאחור: עונת השפעת 2018/2019 – תמרור אזהרה שהחמצנו"

היום לפני ארבע שנים פורסמה הידיעה הזאת בידיעות אחרונות. כשקוראים את הידיעה הזאת מפרספקטיבה של ארבע שנים, קשה שלא להרגיש אכזבה מסוימת מהקצב המהיר שבו הוסרו ההגבלות בתקופה ההיא. נדמה שהממשלה פעלה בחוסר סבלנות ובחיפזון להחזיר את השגרה, ללא התחשבות מספקת בסיכונים הבריאותיים. בעוד שכולנו שמחנו על האפשרות לצאת מעט מהבתים ולחזור אל מנהגי החייםהמשךהמשך לקרוא "מבט ביקורתי על קצב ההקלות בתקופת הקורונה – מאי 2020"

כארבע שנים חלפו מאז שפוסט המקור על התפשטות הקורונה באוכלוסיות המוחלשות בישראל פורסם. במרחק הזמן, ניתן לבחון את הטענות מפרספקטיבה רחבה יותר. האם הקורונה הייתה אכן "מחלת העניים"? בראייה לאחור, ברור שהמגפה חשפה ואף העמיקה פערים חברתיים וכלכליים קיימים. אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אכן נפגעו קשה יותר, בשל מספר גורמים: תנאי מחיה צפופים שהקשו עלהמשךהמשך לקרוא "הקורונה במבט לאחור – מחלת העניים?"

ארבע שנים חלפו מאז פרץ נגיף הקורונה לעולם, וערער את חיינו. דוד גרוסמן, בטור מרתק שכתב ב"הארץ" במרץ 2020, תיאר את המגפה כאירוע גורלי ומכונן, שעתיד להוביל לשינויים עמוקים בחברה ובאדם הפרטי. האם נבואתו של גרוסמן התממשה? חלק מהשינויים שחזה גרוסמן אכן התרחשו. רבים איבדו את יקיריהם, את מקום עבודתם ואת תחושת הביטחון. הייאוש והפחדהמשךהמשך לקרוא "ארבע שנים אחרי: המגפה כאירוע גורלי ומכונן?"

זה כבר ארבע שנים עברו מאז אותם ימים מוזרים של סוף משבר הקורונה הראשון בישראל. כשאני חושב על זה היום, קשה להאמין שהיינו צריכים להתמודד עם כל אותן הגבלות והסגרים במשך כל כך הרבה זמן. אבל חשוב לזכור שההקלות ששררו במאי 2020, עם החזרת מערכת החינוך ופתיחת חופי הרחצה, היו רק זמניות. מי היה מאמיןהמשךהמשך לקרוא "נסיגה לפני קידמה: ההקלות הזמניות של מאי 2020"

לאחרונה התפרסם בזמן ישראל ראיון עם שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין בנוגע לספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה". לטענתו של מחבר הספר, אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית לדבריו, "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה". טיעון זה אינו טיעון חדש. התייחסות לנושא נמצאת בספרו של אריק לארסון מ-2015המשךהמשך לקרוא "שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם"

בשנת 1934 ביקש סנטור אמריקאי ממרילנד בשם מילרד טיידינגז לכפות על הנשיא רוזוולט לצאת נגד רדיפת היהודים ו"להבהיר לממשלת הרייך הגרמני באופן שאינו משתמע לשני פנים את גודל ההפתעה ואת עומק הכאב שחש הציבור האמריקאי לנוכח פעילות האפליה והדיכוי שנקט הרייך כלפי אזרחיו היהודים". ידידו של דוד ר' וולטון מור, בתפקידו כמשנה למזכיר המדינה, חיווההמשךהמשך לקרוא "יחסו של ממשל ארצות הברית לגרמניה הנאצית"

חשבתם שהרשת זוכרת הכל? אז חשבתם. אתרים מתים, שירותים נסגרים, וכמו כולנו, רשתות חברתיות אוהבות לחיות את הכאן והעכשיו, וכך אינספור זכרונות, מסמכים ורגעים היסטוריים נקברים תחת שכבות על גבי שכבות של הווה אינסופי. להמשך קריאה לחץ כאן.

נראה שרוח המפקד מחלחלת מטה. בשקט בשקט, בלי להחליף את תוכנית הלימודים בהיסטוריה, נערכו שינויים דרמטיים באופן שבו מורה משרד החינוך למורי התיכונים ללמד על מלחמת העצמאות. להמשך קריאה לחץ כאן. השאלה הזאת נידונה רבות בעבר. להלן קישור לעבודה שלי בנושא:https://drive.google.com/file/d/0B1MlcdOUh6VqVHlJVGhQT2wyZzQ/view?usp=sharing