ארכיון תגיות:בינה מלאכותית

זה כבר ארבע שנים עברו מאז אותם ימים מוזרים של סוף משבר הקורונה הראשון בישראל. כשאני חושב על זה היום, קשה להאמין שהיינו צריכים להתמודד עם כל אותן הגבלות והסגרים במשך כל כך הרבה זמן. אבל חשוב לזכור שההקלות ששררו במאי 2020, עם החזרת מערכת החינוך ופתיחת חופי הרחצה, היו רק זמניות. מי היה מאמיןהמשךהמשך לקרוא "נסיגה לפני קידמה: ההקלות הזמניות של מאי 2020"

ארבע שנים חלפו מאז פרסום מסמך פנימי של משרד החוץ בשנת 2020, אשר צפה עתיד קודר לעולם לאחר מגפת הקורונה. בין התחזיות: משבר כלכלי עולמי חמור, התדרדרות היחסים בין ארה"ב לסין, קריסת משטרים במזרח התיכון, התקדמות איראנית בתחום הגרעין, התחזקות ארגוני טרור וגידול בהגבלות סחר בינלאומי. הזמן שחלף הוכיח שחלק ניכר מהתרחישים השליליים הללו לאהמשךהמשך לקרוא "העולם שאחרי הקורונה: ארבע שנים אחרי, לא בדיוק כמו שחשבנו"

היום אני רוצה לחלוק איתכם תובנה מעניינת על תפקיד החשש מפני פוטנציאל הנשק הגרעיני של גרמניה המערבית בגיבוש מדיניות אי-ההפצה הגרעינית בתקופת ממשל קנדי. מסתבר שזו הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו את קנדי והממשל שלו. קצת רקע – בשנת 1954, קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר התחייב שגרמניה לא תפתח נשק גרעיני. אך למרות התחייבות זו,המשךהמשך לקרוא "הפחד מפיתוח נשק גרעיני בידי מערב גרמניה"

לפני שש שנים, ראה אור ספרו של יאשה מונק "העם נגד הדמוקרטיה". בספר זה, הוא הצביע על סכנות חמורות העומדות בפני הדמוקרטיה הליברלית בעולם המערבי. מונק טען שעליית הזרם הפופוליסטי והניכור ההולך וגובר בין הציבור למוסדות השלטון מהווים איומים משמעותיים. הוא חשף כיצד הדמוקרטיה הפכה לכלי המגן על זכויות הפרט, אך אינה משקפת עוד באמתהמשךהמשך לקרוא "האם העם יעמוד נגד הדמוקרטיה? ניתוח מדאיג של עתיד המשטר הדמוקרטי"

לאחרונה נתקלתי במאמר מעניין משנת 2006 שסוקר את ההתפתחויות שעבר הטרור בעולם במהלך ה-30-40 השנים שקדמו לפרסומו.[1] למרות שמדובר בתיאור די ישן, חשבתי שיהיה מעניין לסכם את הנקודות העיקריות בכדי לראות איך הדברים המשיכו להתפתח מאז. המאמר מצביע על כמה מגמות חשובות שהתרחשו בטרור עד 2006: עלייה חדה ברמת האלימות של הפיגועים. מעשרות הרוגים בפיגועיםהמשךהמשך לקרוא "העידן החדש של הטרור"

בימים אלה, כשמדינת ישראל שרויה במצב חירום עקב המלחמה, חשוב להבין את חשיבותה המכרעת של האופוזיציה בשמירה על המשטר הדמוקרטי ורווחת האזרחים. בעת משבר לאומי, הנטייה הטבעית היא לאחד שורות ולתמוך בקואליציה השלטת. אך דווקא בעתות קשות כאלה, תפקידה של האופוזיציה הופך לקריטי שבעתיים. אופוזיציה חזקה ובריאה ממלאת תפקיד חיוני של פיקוח ואיזון כנגד הרשותהמשךהמשך לקרוא "על חשיבותה של אופוזיציה חזקה בעתות משבר"

לאחר הבחירות בנובמבר 2022 כתב פנחס ענברי מאמר בשם "המנצח הסמוי בבחירות – האגף הפלסטיני ששולל קשר עם ישראל". במאמר זה הוא טען שתוצאות הבחירות האחרונות בישראל עשויות להוביל לניצחון מפתיע עבור גורם אחד: הרשות הפלסטינית. לפי דבריו הזרוע ברשות הפלסטינית המתנגדת לכל קשר עם ישראל עשויה להפיק תועלת רבה מהממשלה החדשה. להלן הטענות העיקריותהמשךהמשך לקרוא "האם יוטלו סנקציות על ישראל?"

בנובמבר 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, פרסם מכון ראות התרעה בסיסית בה הוא טען שהטרור הוא בעיה קיומית למדינת ישראל. כאשר קוראים דברים אלה היום לאחר 17 שנים, רואים כמה הם נשארו רלוונטיים גם כיום. להלן עיבוד של מהות ההתראה והמסקנות הנגזרות ממנה: המלחמה בלבנון והפעילות הצבאית של ישראל חשפו משבר במדיניות הביטחון הלאומי שלהמשךהמשך לקרוא "המשבר במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל"

בימים האחרונים, רבים מנסים לקשור בין אירועי האלימות הקשים של 7 באוקטובר לבין תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005. אך האמת היא שהקשר הזה חסר בסיס. לאחר עיון במסמכים אמריקאיים מתקופת ההתנתקות, ברור שטענות אלו הן תעמולה פוליטית גרידא. ההתנתקות לא יצרה את הבעיות שהובילו לאירועים האחרונים, ואלו שורשיהם במקומות אחרים לגמרי. ראשית, עוד לפניהמשךהמשך לקרוא "האמת על מקורות אירועי 7 באוקטובר – ההתנתקות מעזה אינה האשמה"