ארכיון תגיות:ארצות הברית

היום אני רוצה לחלוק איתכם תובנה מעניינת על תפקיד החשש מפני פוטנציאל הנשק הגרעיני של גרמניה המערבית בגיבוש מדיניות אי-ההפצה הגרעינית בתקופת ממשל קנדי. מסתבר שזו הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו את קנדי והממשל שלו. קצת רקע – בשנת 1954, קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר התחייב שגרמניה לא תפתח נשק גרעיני. אך למרות התחייבות זו,המשךהמשך לקרוא "הפחד מפיתוח נשק גרעיני בידי מערב גרמניה"

לאחרונה התפרסם בזמן ישראל ראיון עם שגריר ארצות הברית לשעבר דיוויד מק'קין בנוגע לספרו החדש, "לחזות ברדת החשכה". לטענתו של מחבר הספר, אנטישמיות, אדישות ופוליטיקה פנימית עיכבו את ארה"ב מלהתערב במלחמה בגרמניה הנאצית לדבריו, "אזרחי ארה"ב לא חשבו שהממשלה צריכה להתעניין בזה". טיעון זה אינו טיעון חדש. התייחסות לנושא נמצאת בספרו של אריק לארסון מ-2015המשךהמשך לקרוא "שגרירי ארה"ב הזהירו מעליית היטלר לשלטון – הממשל התעלם"

היום דווח בתקשורת שארבעה בני אדם נרצחו בפיגוע משולב של דריסה ודקירה בבאר שבע. דווח שהמחבל הוא בדואי תושב אזור חורה שהיה במאסר בעבר בגין עבירות ביטחוניות, ומוכר למערכת הביטחון כתומך דאעש. המחבל נורה על ידי נהג אוטובוס ואדם נוסף שעבר במקום. אירוע הזה הוא חלק מתופעה רחב של מה שנקרא "המפגע הבודד". ברצוני להביאהמשךהמשך לקרוא "עלייתו של המפגע הבודד"

על רקע החזרה המסתמנת להסכם הגרעין עם איראן והדיבורים על אופציה צבאית, להלן דברים שכתב איתן גלבוע לפני כ-14 שנה העוסקים בעמידתה של ארצות הברית מול האתגר האיראני:[1] התשובה הסטנדרטית שבפי פקידי ממשל בכירים לכל שאלה שעוסקת בשימוש בכוח צבאי נגד מתקני הגרעין של איראן היא, שכל האופציות פתוחות וכי הן כוללות התקפה צבאית. כמההמשךהמשך לקרוא "התגובה הצבאית באיראן תמיד הייתה על השולחן"

מסמכים מהשנים 1979-1978 שפורסמו על ידי הארכיון למחקרי ביטחון לאומי בארצות הברית מראים את תפקידו המוביל של עבד אל-קדיר ח'אן ברכישתם הרכיבים שסייעו בקידומה של תכנית הגרעין הפקיסטנית. כמו כן, מגלים המסמכים שבכירים אמריקנים דנו באפשרות שמדינה אחרת (ולא ארצות הברית) תהרוס את המתקנים הגרעיניים של פקיסטן. מברק של ג'ררד סמית לקרייסברג (מסמך מספר 20)המשךהמשך לקרוא "השלכות תכנית הגרעין הפקיסטנית על המדיניות של ארצות הברית"

לפי ארנון גוטפלד, מימיה הראשונים של האומה האמריקנית טבוע בה אתוס ולפיו כל ישות מדינית אנושית, תהא חזקה ככל שתהא, עתידה להיכשל, לשקוע ולקרוס. לעומת אתוס זה צמח אתוס מכונן אחר, שהוציא את ארצות הברית אל מחוץ לגלגל ההיסטוריה, והפך את בניה הנבחרים לנושאי שליחות גלובלית. מאז המחצית השנייה של שנות השבעים שב והתעורר באמריקההמשךהמשך לקרוא "מושג השקיעה בהגות אמריקנית בת זמננו"

לפי איתן גלבוע, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית באוניברסיטת בר-אילן, יש בלגאן נוראי בבית הלבן. המטה של טראמפ בהיסטריה. אין סדר ואין שליטה. הם פוחדים להפסיד את הבחירות ואת הסנאט ואת הכול. מצד שני, הם לא יכולים להוציא את ישראל חבוטה לגמרי. ישראל עוד לא סיפחה מילימטר וכבר חטפה במועצה הביטחון. הסנקציות בדרך. באירופה מתייחסים אלינוהמשךהמשך לקרוא "שאלת הסיפוח"

לפי פריד זקריה, בספרו העולם הפוסט-אמריקני, כשההיסטוריונים ינסו להבין אם העולם של תחילת המאה העשרים ואחר, חובה עליהם להתחשב במשבר פרחיל. ביולי 2002 שלחה ממשלת מרוקו שנים-עשר חיילים לאי קטן בשם לילה, כמה מאות מטרים מחופה, במצרי גיברלטר, ונטעה שם את דגלה. האי אינו מיושב, למעט כמה עזים, והדבר היחיד שמשגשג שם הוא פטרוזיליות בר,המשךהמשך לקרוא "משבר פרחיל"

ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]: ערפאת, שהיה נתון ללחץ אמריקני מאז הפיגוע בעפולה, הביע צער על הפיגוע בחדרה אך מבלי לגנותו. עם חידוש השיחות בקהיר חודר אש"ף לחתימה ויישום הנושאים שכברהמשךהמשך לקרוא "תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994"

תומס פרידמן, פרשן "הניו יורק טיימס" ומחבר הספר "העולם הוא שטוח", חושב ש־2007 הייתה נקודת מפנה טכנולוגית שהעמיקה את העולם השטוח ושלחה את סין וארצות הברית לדרך חדשה, שהן עדיין לא מצליחות ללכת בה שלובות זרוע. לדעתו, עתיד העולם בעשרות השנים הקרובות תלוי במידת ההצלחה שלהן במשימה. להמשך קריאה לחץ כאן.