ארכיון תגיות:ארכיונאות

ארכיון המדינה דורש כי ארכיונים ברחבי הארץ יעבירו לידיו את כל המסמכים שחוברו בידי מוסדות המדינה והמוסדות שקדמו לה. במכתב ששלחה החודש גנזת המדינה, רותי אברמוביץ, למנהלי הארכיונים, היא אף שיגרה לעברם איום, כשציינה שארכיון שיחזיק בידיו מסמך ממלכתי שהוא גם מסווג, יסתכן ב"עונשים כבדים, בהם מאסר". המכתב עורר גל ביקורת בקרב מנהלי ארכיונים, ציבורייםהמשךהמשך לקרוא "ארכיון המדינה דורש שיוחזרו אליו מסמכים ממשלתיים"

ב-10 בפברואר 2020 פרסם עופר אדרת את הדברים הבאים בקבוצה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ": בג"ץ הורה אחר הצהריים לשב"כ לנמק בכתב מדוע הוא מתנגד לחשיפת מסמכי הארכיון בפרשת רצח קסטנר, שאירע לפני 63 שנה. בתום דיון בדלתיים סגורות, שנמשך כשעה ורבע, בו הציגו נציגי המדינה והשב"כ את טיעוניהם, אמרה נשיאת בית המשפט העליון,המשךהמשך לקרוא "החלטת בג"ץ בנושא מסמכי השב"כ הנוגעים לפרשת קסטנר"

הבוקר עתיד בג"ץ לדון בעתירה של שני היסטוריונים ישראלים, ד"ר נדב קפלן וד"ר שי חזקני, שנתקלו במחסום בלתי עביר בדרך להשלמת מחקריהם. ד"ר קפלן חוקר את רצח ישראל קסטנר שאירע ב–1957, ד"ר חזקני כותב על מהומות ואדי סאליב, שאירעו שנתיים אחר כך. שירות הביטחון הכללי מסרב לאפשר לשניים לעיין במסמכים השמורים בארכיון שלו, הקשורים לשתיהמשךהמשך לקרוא "היד הקלה של השב"כ על הדק הצנזורה"

ב-7 לפברואר 2020 פרסם עופר אדרת את הדברים הבאים בקבוצה נקמת הארכיון: חובבי ההיסטוריה של "הארץ": ביום שני ב-9 בבוקר יתייצב ד"ר נדב קפלן, מושבניק, אל"מ (במיל') בחיל האוויר, איש עסקים והיסטוריון בן 75, בבית המשפט העליון בירושלים. לאולם הדיונים של בג"ץ יגיעו גם נציגי שב"כ, ובהם גם "רוני", הכינוי שניתן בארגון לראש ענף המורשת, אשרהמשךהמשך לקרוא "השב"כ ופרשת קסטנר"

ברצוני להגדיר מה הכוונה בחומר ממשלתי. לשם כך נעזר בנוהל בדבר רשומות המצויות בלשכות השרים וברשותם והטיפול בחומר פרטי של שרים ושרים לשעבר.[1] לפי נוהל זה, מסמכים וחומר אחר (כגון: תצלומים, הקלטות, סרטים וכו') אשר הוחזקו בלשכתו של שר אשר חדל לכהן בתפקידו והקשורים במישרין ובעקיפין לפעולותיו כשר – שייכים למדינה. הוא הדין במסמכים ובחומרהמשךהמשך לקרוא "חומר ממשלתי בארכיונים ציבוריים"

ב-14 באפריל 1997 נשאה ימימה רוזנטל הרצאה שניתנה ביום עיון על "יחסי ישראל, ירדן והפלשתינאים – מקורות תיעוד ומחקרים", שהתקיים מטעם איגוד הארכיונאים בישראל לזכרו של גיאורג הרליץ, בסינמטק ירושלים (הרצאה זאת פורסמה בגיליון מספר 9 של כתב העת ארכיון). בסיום ההרצאה היא אמרה הברים הבאים: לסיכום אני מבקשת לציין, שפתיחת הארכיונים בסוף שנות השבעיםהמשךהמשך לקרוא "חשיפת מקורות ארכיוניים ותרומתם למחקר ההיסטורי ולתהליך השלום"

הנהלת החברה ההיסטורית הישראלית מבקשת להביע כעס ומחאה נחרצת על המדיניות השיטתית שנחשפה לאחרונה של הסתרת מסמכים היסטוריים מהארכיונים בישראל. מדיניות זו לא הוכחשה. להמשך קריאה לחץ כאן.

מי נתן את ההוראה והאם המבצע חוקי? אלה השאלות שנותרו עלומות בכתבת התחקיר המצוינת של הגר שיזף: "מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים" (מוסף "הארץ", 5.7). להמשך דבריו של בני מוריס לחץ כאן

הקמת מדינת ישראל היתה כרוכה בחורבנה של החברה הפלסטינית, שהתקיימה כאן עד 1948. מאות אלפי פלסטינים נהפכו לפליטים, כפריהם נחרבו, אדמותיהם הופקעו ויהודים התיישבו במקומם. האירועים האלה, שמכונים מאז "הנכבה" (האסון) ומתדלקים את מדורת הסכסוך, הם טאבו גדול בתודעה הישראלית. להמשך קריאה לחץכאן.

בדו"ח שמתפרסם היום חושף מכון עקבות כי במשך 17 שנים נוהג אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב) לסגור לעיון הציבור מסמכים בודדים ותיקים מלאים, בארכיונים שונים, ללא כל סמכות חוקית. הדו"ח השתקה: פעילות מלמ"ב לחיסוי מסמכים בארכיונים מסכם את ממצאיו של מחקר שערכו בשנתיים האחרונות חוקרי מכון עקבות. להמשך קריאה לחץ כאן