ארכיון קטגוריות: נשק גרעיני

מניעת תפוצתו של נשק גרעיני היא מרכיב חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית. מסמכים שפורסמו באתר של הארכיון לביטחון לאומי מראים ש: לאורך שנות השמונים הגיעו ידיעות בנוגע להתקדמות בפרוייקט הגרעיני של פקיסטן למרות כל הניסיונות לעכב אותו.ממשלת פקיסטן ניסתה בכל כוחה להכחיש.ממשל רייגן התעלם מידיעות אלה בגלל שזה שירת את האינטרסים של ארצות הבריתהמשךהמשך לקרוא "ממשל רייגן ותכנית הגרעין של פקיסטן"

הניסוי הגרעיני שערכה הודו ב-18 למאי 1974 הפתיע את האמריקנים מכיוון שקהילת המודיעין לא הבחינה בסימנים להכנות לניסוי. לפי תחקיר שנעשה בדיעבד עולה כי קובעי המדיניות במנהל של הנשיא ניקסון נתנו עדיפות נמוכה לתוכנית ההודית ולא הייתה תחושת דחיפות לגבי השאלה האם ניו-דלהי מתכוננת לנסות מתקן גרעיני. אולם בתחילת 1972 העריכה הלשכה למודיעין ומחקר במחלקתהמשךהמשך לקרוא "ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין ההודית, 1974-1972"

בין השנים 1981-1979 נעשתה פעילות דיפלומטית ענפה בקרב מדינות שהיו שותפות לדאגה האמריקנית מפני תוכנית הגרעין הפקיסטנית. לפעילות זו היו מספר מטרות: לנצל את המחסור של פקיסטן ביכולות מדעיות, ניהוליות והנדסיות והמחסור בטכנאים מיומנים.למנוע מפקיסטן לנצל בקלות את הבסיס התעשייתי של מדינות מפותחות יותר בכדי לרכוש מומחיות וציוד שאין ביכולתם לייצר בעצמם.לאלץ את הפקיסטנים לייצרהמשךהמשך לקרוא "פעולות דיפלומטיות נגד תוכנית הגרעין של פקיסטן"

אל חמש המעצמות הגרעיניות הצטרפו, החל בשנות ה-70, מדינות נוספות אשר השקיעו משאבים רבים להשיג את "הפצצה". מבין כל המדינות שהצליחו, הסכנה הרבה ביותר לשימוש בנשק מגיעה מהעימות הנפיץ בין שתי השכנות האסייתיות.   להמשך קריאה לחץ כאן.

המחצית השנייה של המאה העשרים הייתה קשה במיוחד עבור דרום אפריקה, שחשה בהתחזקות גורמים עוינים מכל עבר. בצר לה, פנתה המדינה לייצור של מגוון נשקים לא קונבנציונליים, חלקם בסיוע ישראלי. הפרויקטים כולם בוטלו ופורקו עם נפילת האפרטהייד בתחילת שנות ה-90.   להמשך קריאה לחץ כאן.

לאחר קום המדינה תרו מדענים ישראלים אחר מרבצי אורניום ברחבי הנגב. שנתיים לאחר מכן הם הגיעו למסקנה כי המרבץ היחיד השמיש בנגב נמצא "כמה עשרות קילומטרים" דרומית לבאר-שבע והחלו בבניית מתקן מים-כבדים קטן, במה שהיווה צעד אחד קטן בדרך להצטרפות ישראל ל"מועדון הגרעין".   להמשך קריאה לחץ כאן.