ארכיון קטגוריות: נשק גרעיני

היום אני רוצה לחלוק איתכם תובנה מעניינת על תפקיד החשש מפני פוטנציאל הנשק הגרעיני של גרמניה המערבית בגיבוש מדיניות אי-ההפצה הגרעינית בתקופת ממשל קנדי. מסתבר שזו הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו את קנדי והממשל שלו. קצת רקע – בשנת 1954, קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר התחייב שגרמניה לא תפתח נשק גרעיני. אך למרות התחייבות זו,המשךהמשך לקרוא "הפחד מפיתוח נשק גרעיני בידי מערב גרמניה"

היום נשא כוכבי דברים במהלך טקס חילופי אלוף פיקוד העורף. לדבריו, אין להסתמך על דיפלומטיה להיערך לאופציה צבאית. (ראו כאן). דברים אלה מזכירים לי דברים שנכתבו לפני כמעט השלושים שנה: "מאמצי הסיכול עלולים להעמיק את העימות בינינו ובין איראן, מדינה רחוקה, שאין לה אינטרס אסטרטגי ישיר באזורנו. ראוי שנכלכל את מעשינו בזהירות, כדי למנוע את ליבויהמשךהמשך לקרוא "אביב כוכבי על ההתמודדות עם הגרעין האיראני"

על רקע החזרה המסתמנת להסכם הגרעין עם איראן והדיבורים על אופציה צבאית, להלן דברים שכתב איתן גלבוע לפני כ-14 שנה העוסקים בעמידתה של ארצות הברית מול האתגר האיראני:[1] התשובה הסטנדרטית שבפי פקידי ממשל בכירים לכל שאלה שעוסקת בשימוש בכוח צבאי נגד מתקני הגרעין של איראן היא, שכל האופציות פתוחות וכי הן כוללות התקפה צבאית. כמההמשךהמשך לקרוא "התגובה הצבאית באיראן תמיד הייתה על השולחן"

מסמכים מהשנים 1979-1978 שפורסמו על ידי הארכיון למחקרי ביטחון לאומי בארצות הברית מראים את תפקידו המוביל של עבד אל-קדיר ח'אן ברכישתם הרכיבים שסייעו בקידומה של תכנית הגרעין הפקיסטנית. כמו כן, מגלים המסמכים שבכירים אמריקנים דנו באפשרות שמדינה אחרת (ולא ארצות הברית) תהרוס את המתקנים הגרעיניים של פקיסטן. מברק של ג'ררד סמית לקרייסברג (מסמך מספר 20)המשךהמשך לקרוא "השלכות תכנית הגרעין הפקיסטנית על המדיניות של ארצות הברית"

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלןהמשךהמשך לקרוא "הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה"

ב-29 לינואר 2021 פורסם בכאן שגורמים בצה״ל אומרים כי כוכבי לא תיאם את נאומו התוקפני עם ראש הממשלה ושר הביטחון וכי המסר הופנה לאיראנים, לקהל הישראלי ורק אז לציבור האמריקני, טענו הגורמים. בנאום אמר הרמטכ"ל כי החזרה להסכם הגרעין היא טעות ולדבריו "כל הסרה של לחץ תיתן לאיראן חמצן להגיע לפצצה". כוכבי אמר גם כיהמשךהמשך לקרוא "נאומו של אביב כוכבי"

ב-4 לספטמבר 2020 פורסם במעריב, שנציגי הסוכנות לאנרגיה אטומית ערכו ביקורת במתקן גרעין בטהרן. לפי הכתוב, עלה כי איראן מחזיקה בכ-2,105 ק"ג אורניום – כמות הגבוהה פי 10 מהכמות המותרת לה על פי הסכם הגרעין ב-2015.[1] לכל המבוהלים, אני רוצה להזכיר שלפני 25 שנה הזהירו שבעוד שנה, אבל לכל היותר בעוד 10 שנים, תהיה לאיראניםהמשךהמשך לקרוא "איראן והגרעין"

הארץ, 11.5.2001 פעילות המלב"ב [הממונה על הביטחון במערכת הביטחון] בארכיונים אינה דבר חדש. כבר ב-11 במאי 2001 דווח בעיתון הארץ  שמסמכיו הסודיים של ראש הממשלה לשעבר, לוי אשכול, נלקחו לפני מחצית השנה מיד אשכול בירושלים והועברו לארכיון המדינה. מסמכי אשכול שעסקו בין השאר ביכולתה הגרעינית של ישראל, נמצאו ב-30 השנים האחרונות ברשותה של אלמנתו, מריםהמשךהמשך לקרוא "פעילות המלב"ב בארכיונים"

בזמנו פורסם על ידי ארכיון צה"ל ההסכם שנעשה בין לוי אשכול למשה דיין עם התמנותו של האחרון לתפקיד שר הביטחון. לפי ההסכם נקבע ששר הביטחון לא יפעל ללא אישורו של ראש הממשלה בכל הנוגע ל: לפתיחת פעולת מלחמה כללית או מלחמה כנגד ארץ כלשהי;לפעולה צבאית בתוך מלחמה החורגת מקווי הפעולה הגדולים שנקבעו;לפתוח בפעולה צבאית כלפיהמשךהמשך לקרוא "הסכם דיין אשכול ערב מלחמת ששת הימים"

להלן דברים מתוך מאמר של תום שגב בעיתון הארץ שפורסם ב-4 לספטמבר 2008 ועודכן ב-6 לנובמבר 2011: ישראל גלילי פעל תמיד בצלם של אחרים; עוזרו ארנן עזריהו מזדהה אתו. "מבחינה מסוימת קיים דמיון בין מצבו של גלילי למצבי", עזריהו כותב בזיכרונותיו. "כשם שהוא פעל בצלם של אחרים, כך חייתי אני בצלו". הוא מתגורר בקיבוץ יראוןהמשךהמשך לקרוא "סודותיו של הצל [על ארנן עזריהו]"