ארכיון קטגוריות: מזרח תיכון

בשנת 2004, קרוב לארבע שנים לאחר עלייתו לשלטון יצא לאור ספרו של אייל זיסר שעסק בשנותיו הראשונות של בשאר אל-אסד בשלטון. ספר זה ביקש לשרטט למען הקורא הישראלי את דיוקנו מלא הסתירות של השליט השני – ואולי האחרון – בשושלת אסד. ברצוני להביא כאן את הפסקאות האחרונות בפרק הסיכום של הספר.   לפי אייל זיסר,המשךהמשך לקרוא "בשאר אל-אסד"

ב-2 לפברואר פורסם באתר של המכון למחקרי ביטחון לאומי מאמר מאת גלעד שר, ענייננו בהשוואה תמציתית של התוכנית לעיקריות שבקודמותיה, על-פי הרכיבים המוצעים לפתרון כל אחת מסוגיות הליבה שבמחלוקת. להלן סיכום דבריו: סוגיות הליבה שבמחלוקת, אשר נועדו לפתרון במשא ומתן על הסדר הקבע, נותרו בעינן בשני העשורים האחרונים, ובחלקן אף גדלו הפערים בין הצדדים במקבילהמשךהמשך לקרוא ""עסקת המאה" של טראמפ: מבט השוואתי"

ב-23 בדצמבר 2000, בעקבות כישלון ועידת קמפ-דיוויד ובעיצומה של האינתיפאדה השנייה, נועד קלינטון עם נציגי ישראל והפלסטינים בו-זמנית בבית הלבן ושטח בפניהם את ה'פרמטרים' (הצעות) האמריקניים לשלום. פרמטרים אלו עוסקים בכל אחת מסוגיות הליבה שעמדו אז על הפרק (גבולות וטריטוריה, ביטחון, ירושלים, פליטים והצהרה על קץ הסכסוך) והיו אמורים לשמש בסיס להסכם מסגרת קבע לשלום.המשךהמשך לקרוא "מתווה קלינטון"

לפי פריד זקריה, בספרו העולם הפוסט-אמריקני, כשההיסטוריונים ינסו להבין אם העולם של תחילת המאה העשרים ואחר, חובה עליהם להתחשב במשבר פרחיל. ביולי 2002 שלחה ממשלת מרוקו שנים-עשר חיילים לאי קטן בשם לילה, כמה מאות מטרים מחופה, במצרי גיברלטר, ונטעה שם את דגלה. האי אינו מיושב, למעט כמה עזים, והדבר היחיד שמשגשג שם הוא פטרוזיליות בר,המשךהמשך לקרוא "משבר פרחיל"

לאחרונה פורסמה התקשורת הישראלית הערכת אמ"ן בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. לפי הערכה, בעוד שנתיים תהיה לאיראן פצצה אטומית. הערכה זו מתפרסמת על רקע קריסת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית וחיסולו של קסאם סולימני. אך החשש מהאפשרות שאיראן תפתח פצצה גרעינית אינו חדש ומלווה אותנו כבר שנים. לשם דוגמה אחזור אחורה 25 שנים ואביא קטעיםהמשךהמשך לקרוא "איום הגרעין האיראני"

ב-28 בספטמבר 1970 בשעה 21:50 בקע מהרדיו המצרי קולו של סגן נשיא מצרים אנואר סאדאת שהודיע על פטירתו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר (א-נאסר בהגיה ערבית) בשעה 17:15 כתוצאה מהתקף לב. הודעתו הכתה בתדהמה ובצער לא רק את בני העם המצרי אלא רבים מבני האומה הערבית. נאצר היה רק בן 52 במותו והוא נחשב  למנהיג כלל-ערביהמשךהמשך לקרוא "מותו של נשיא מצרים נאצר – תגובות בישראל לפטירתו של מנהיג העולם הערבי"

בסוף המאה הקודמת פורסם מאמר מאת אייל זיסר בספר מיעוטים, זרים ושונים : קבוצות שוליים בהיסטוריה שיצא בעריכת שולמית וולקוב. המאמר תאר את התהליך בו עבר המיעוט העלוי ממעמד של מיעוט זניח לסוריה ועד להפיכתו למיעוט שליט בראשות משפחת אסד. מעניין במיוחד החלק בו הוא סיפק ניתוח לגבי מה שעלול לקרות בעתיד וזאת לפני מותוהמשךהמשך לקרוא "העלוים והמדינה הסורית – מבט לעתיד"

לפי לקט שפורסם היום על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור מתקיימים לאחרונה דיונים בקרב חמאס וארגונים נוספים השותפים לצעדות השיבה, בהם נבחנת כדאיות המשך צעדות השיבה ומועלים רעיונות למתכונת חדשה שלהם. נראה לנו, כי לאחר תקופה של קרוב לשנתיים ו-85 צעדות מתגבשת הערכה בחמאס, כי הצעדות והאלימות המופעלת במסגרתן כבר מיצו את עצמן וכי להשגת הסדרה קצרתהמשךהמשך לקרוא "צעדות השיבה: לקראת מתכונת חדשה?"

ב-10 למאי 1994 הפיץ משרד החוץ הערכה בנוגע לערפאת והבחירות בשטחים. הטענה העיקרית הייתה שישנה הסתייגות מעריכת בחירות כלליות אך יש אפשרות לעריכת בחירות מוניציפליות. להלן סיכום הדברים: ערפאת שולל להערכתנו קיום בחירות למועצה בחודשים הקרובים ואפשר להטיל ספק אם יהיה מעוניין באמת בקיומן בעיתוי כלשהו, זאת משיקולים מעשיים של איבוד עוצמה פוליטית. עם זאת,המשךהמשך לקרוא "ערפאת והבחירות בשטחים"

ב-18 באפריל 1994 הפיץ המרכז לתכנון מדיני במשרד החוץ תדרוך מדיני שבועי בנוגע לתהליך השלום. היה זה על רקע הפיגוע בחדרה, המתיחות בדרום לבנון והמפגש בעומאן. להלן עיקרי הדברים[1]: ערפאת, שהיה נתון ללחץ אמריקני מאז הפיגוע בעפולה, הביע צער על הפיגוע בחדרה אך מבלי לגנותו. עם חידוש השיחות בקהיר חודר אש"ף לחתימה ויישום הנושאים שכברהמשךהמשך לקרוא "תדרוך משרד החוץ 18 באפריל 1994"