ארכיון קטגוריות: מזרח תיכון

ב-1 בספטמבר 1969, ארגון הקצינים החופשיים בראשותו של קולונל מעמר קדאפי – בסיוע ישיר של השירותים המיוחדים המצריים (מוח'בארת) – ביצעו הפיכה צבאית בלוב וביטלו את המלוכה. באותו יום עצרו המורדים את יורש העצר, שרים רבים ומאות מבעלי הקרקעות וראשי ההנהגה הלובית. המלך אידריס הראשון שהה באותה בעת בטורקיה, שם עבר טיפול רפואי. הוא התפטרהמשךהמשך לקרוא "הפיכה צבאית בלוב"

במהלך האינתיפאדה הראשונה הפכו פיגועי דקירה לתופעה חמורה ומתמשכת, שכונתה "סכינאות". ב-21 באוקטובר 1990 רצח עאמר אבו סרחאן את החיילת איריס אזולאי, את אלי אלטרץ ואת לוחם הימ"מ צ'רלי שלוש בדקירות סכין. בפיגוע "ליל הקילשונים", שאירע ב-14 בפברואר 1992, נרצחו שלושה חיילי צה"ל, במאהל באזור קיבוץ גלעד ברמות מנשה ב"שטח אש 105", בידי ערבים-ישראליים חבריהמשךהמשך לקרוא "מלחמת הסכינים בישראל"

היום דווח בתקשורת שארבעה בני אדם נרצחו בפיגוע משולב של דריסה ודקירה בבאר שבע. דווח שהמחבל הוא בדואי תושב אזור חורה שהיה במאסר בעבר בגין עבירות ביטחוניות, ומוכר למערכת הביטחון כתומך דאעש. המחבל נורה על ידי נהג אוטובוס ואדם נוסף שעבר במקום. אירוע הזה הוא חלק מתופעה רחב של מה שנקרא "המפגע הבודד". ברצוני להביאהמשךהמשך לקרוא "עלייתו של המפגע הבודד"

שר הביטחון, יצחק מרדכי, יצא ביוזמה מדינית בראיון שנתן לשבועון הערבי אל-ואטן אל-ערבי (היוצא בפריז). הצעתו הייתה שישראל מוכנה ליישם את החלטת מועצת הביטחון 425 משנת 1977 שקראה ליציאה מוחלטת של כוחות צה"ל מלבנון. אולם על מנת שנסיגה ישראלית זו תמומש על ממשלת לבנון למלא את חלקה היא על פי אותה החלטה ולהפעיל שליטה צבאיתהמשךהמשך לקרוא "הערכת אמ"ן ערב הנסיגה מרצועת הביטחון"

על רקע החזרה המסתמנת להסכם הגרעין עם איראן והדיבורים על אופציה צבאית, להלן דברים שכתב איתן גלבוע לפני כ-14 שנה העוסקים בעמידתה של ארצות הברית מול האתגר האיראני:[1] התשובה הסטנדרטית שבפי פקידי ממשל בכירים לכל שאלה שעוסקת בשימוש בכוח צבאי נגד מתקני הגרעין של איראן היא, שכל האופציות פתוחות וכי הן כוללות התקפה צבאית. כמההמשךהמשך לקרוא "התגובה הצבאית באיראן תמיד הייתה על השולחן"

בראשון לינואר 2022 דווח ששוגרו שתי רקטות מרצועת עזה לכיוון הים, ונפלו מול חופי גוש דן. בצה"ל מסרו כי בהתאם למדיניות, לא היה צורך בהפעלה של אזעקה כלשהי ולא בוצע ניסיון ליירט את הרקטות. במשטרה מסרו כי קיבלו דיווחים על שמיעת פיצוץ בעומק הים, מול חופי תל אביב. הודגש כי לא דווח על נזק אוהמשךהמשך לקרוא "הבטחות בנוגע לרצועת עזה"

באתר ארכיון המדינה ישנו פרסום המתעד את המגעים בין שתי המדינות בימים של מאבק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים, המאבק נגד התיישנות החוקים נגד פושעים נאציים בגרמניה, קשירת יחסים דיפלומטיים ב-1965 ומלחמת ששת הימים.[1] להלן הקטע העוסק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים. ביולי 1962 נודע שמצרים ביצעה ניסוי מוצלח בשיגור הטילים. ב-23 ביולי, יום השנה להפיכה במצרים,המשךהמשך לקרוא "פעולת מדענים גרמנים במצרים בתעשיית הטילים"

בזמן ישראל פורסם שישראל לא תשתף פעולה עם החקירה נגדה בבית הדין הבינלאומי בהאג. כצפוי, העמדה הישראלית היא שלבית הדין הזה אין סמכות לחקור פשעי מלחמה שנעשו לכאורה ברצועת עזה ובגדה המערבית מאז צוק איתן. בעקבות שני דיונים שבהם השתתפו בין היתר ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון גנץ וכן היועמ"ש, הוחלט שלא להכיר בסמכות החיצוניתהמשךהמשך לקרוא "סוגיות משפטיות בנוגע לצוק איתן"

בשנת 2000, על רקע חידוש המשא ומתן בין ישראל לסוריה והנסיגה ישראלית מרצועת הביטחון, הושק אתר בשם "חשיפה לצפון"[1]. מטרתו של האתר הייתה לספר מידע רב ומגוון על לבנון, על סוריה, על הגולן ועל נושאים שעלו בנוגע למשא ומתן. במסגרת הדיון באספקטים הביטחוניים בסוגיית רמת הגולן הייתה התייחסות מעניינת לממד הקונבנציונלי ביחסים בין המדינות. להלןהמשךהמשך לקרוא "הממד הלא-קונבנציונאלי ביחסי ישראל סוריה"

מן הכתבה:"בית הדין צריך לבדוק לגבי כל מקרה האם בוצעה חקירה בתוך המדינה", אומר שני. "התובעת ציינה שהיא עוד לא גיבשה דעה האם החקירות הצבאיות בישראל עונות על דרישת המשלימות, אבל אפשר לשאוב אופטימיות מהמקרה של בריטניה. בנוגע לחקירות של פשעים שבוצעו לכאורה על ידי בריטניה בעיראק, בית הדין הציב רף נמוך, והתובעת הסתפקה בכךהמשךהמשך לקרוא "שופטי האג שלפו כרטיס צהוב, אך הדרך להעמדה לדין עדיין ארוכה"