ארכיון קטגוריות: מדינת ישראל

חוזרים ואומרים לנו שאחד מאבני היסוד בדמוקרטיה זו הזכות לבחור ולהיבחר ועקרון הכרעת הרוב. החלטתי לחזור לבית ספר וללמוד מה הם עיקרי השלטון הדמוקרטי. אתם מוזמנים לקרוא. הכול זמין באינטרנט.

אחת מהסוגיות הנמצאות בלב הסכסוך הישראלי ערבי היא סוגיית המים. ברצוני הפעם לחזור למחצית הראשונה של שנות התשעים עת תהליך השלום היה בתחילתו. דרך זה אדגים כיצד אפשר למצוא היום מסמכים מהעבר על ידי השימוש ברשת האינטרנט. הסיפור מתחיל כך. ב-8 באוקטובר 1993 פורסם בעיתון הארץ דו"ח הסודי, של המכון למחקרים אסטרטגיים שנכתב ב-1991. אתהמשךהמשך לקרוא "מקורות המים בתהליך השלום"

ב-27 לאוגוסט 2020 התפרסם באתר עיתון הארץ מאמר מאת זהבה גלאון בשם "אין מי שיסלק את השלטון המושחת בשבילנו". להלן קטע מדבריה כפי שהופץ על ידי מרץ בפייסבוק: המאמר של זהבה גלאון בגרסה המודפסת "אפשרות אחת היא לסמוך על המערכת הפוליטית שתשרת אותנו. הבחירות האחרונות הבהירו את מוגבלותה. אפשרות אחרת היא לוותר, להתייאש, לחפש דרכון,המשךהמשך לקרוא "קריאה של זהבה גלאון להשתתף בהפגנות"

ב-20 לנובמבר 2012 ביום השמיני למבצע עמוד ענן. פורסמו ב-Ynet דבריו של בנימין נתניהו מ-2009 עת הבטיח למוטט את שלטון החמאס. היה זה על רקע הדיווחים שהוא עומד להסכים על הפסקת אש עם אותו ארגון שאת שלטונו הבטיח למוטט בעבר. https://www.youtube.com/watch?v=1qX4gaY61V0 נתניהו ב-2009. למוטט את שלטון החמאס. לפי הכתוב בכתבה, ב-3 בפברואר 2009 הגיע נתניהוהמשךהמשך לקרוא "בנימין נתניהו וההבטחה למוטט את שלטון החמאס"

לפי אתר וואלה, אחת מתנועות המחאה שזכתה להצלחה היא התנועה שהניע אליעד שרגא בשנת 1990. כמו אשכנזי ב-1974, גם שרגא נתן ביטוי לתחושת המיאוס שגילה הציבור כלפי מנהיגיו. הוא החל את מחאתו אחרי "התרגיל המסריח" שיזם שמעון פרס. זה התחיל בהפגנת יחיד שמהר מאד סחפה רבים.[1] להלן קטעים מתוך דברים שנשא שבח וייס בדיון בכנסתהמשךהמשך לקרוא "דברי שבח וייס על המחאה הציבורית נגד הכנסת"

הסכם השלום המתרקם בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות מצטייר כהסכם היסטורי בו לראשונה מדינה ערבית מוכנה לנורמליזציה עם ישראל לכאורה במנותק מתהליך השלום הישראלי-פלסטיני (זאת למרות שהוא מותנה בהקפאת תכנית הסיפוח הישראלית ביהודה ושומרון). אזרחי ישראל כבר מחכים לנסוע לדובאי ונראה שמדובר בשחר על עידן חדש בו עוד ועוד מדינות ערביות יכוננו הסכמים עם מדינתהמשךהמשך לקרוא "תובנות בנוגע להסכם עם איחוד האמירויות"

תמיד הייתה מחאה יצירתית בארץ. להלן תמונה בעיתון במחאה נגד המהלכים הקואליציוניים ב-1990. מעריב, 4.4.1990

לפי יוסי ביילין, כשהיה בנימין נתניהו סגן שר הוא תמך בהצעת החוק שהציעה האופוזיציה לבחירה ישירה של ראש הממשלה. נתניהו הסביר כי מדובר בשינוי משטרי חשוב שימנע את הצורך בתרגילים שונים ומשונים להבטחת בחירת ראש הממשלה, משום שהעם יבחר בו במישרין והכנסת תוכל להביע בו אי-אמון רק בנסיבות מיוחדות. הליכוד, שהיה אז בחודשי שלטונו האחרונים,המשךהמשך לקרוא "בחירה ישירה לראשות הממשלה וסוגיית המשמעת הסיעתית"

ב-23 לדצמבר 1990 כתב בנימין נתניהו מאמר בעיתון מעריב ובו הביע את תמיכתו בשיטת ממשל המבוססת על בחירה ישירה של ראש הממשלה. ברצוני להתעכב פה על אחד הטיעונים שלדעתי מאוד רלוונטי למצב הפוליטי כיום. מעריב, 23.12.1990 לטענתו של נתניהו, יש צורך להפריד בין הרשות המבצעת לבית המחוקקים, שיבחרו בנפרד ויאזנו זה את זה, כפי שהציעהמשךהמשך לקרוא "בנימין נתניהו ובחירה ישירה לראשות הממשלה"

על רקע הדרישה למנהיג שיעשה סדר בבלגן מהדהדים דבריו של דן מרידור מה-1 לאוקטובר 2006 במגזין ארץ אחרת: