כולם מדברים על קץ הדמוקרטיה ועל תחילתה של מלחמת אזרחים. ברצוני להביא כאן קטע מסוף ספרו של טום הולנד על הרפובליקה הרומית המתייחס לסופה של הרפובליקה. הרפובליקה מתה מזמן – עכשיו היא גם יצאה מהאופנה. "פשטות מחוספסת היא נחלת האתמול. רומא עשויה זהב, טובעת את מטבעותיה בעושרה של תבל הנכבשת". אפשר שהגדולה עלתה לרומאים במחירהמשךהמשך לקרוא "קץ הרפובליקה הרומית"
ארכיון קטגוריות: מדינת ישראל
הקריירה הפוליטית של אהוד ברק
אחד הדמויות המעניינות בפוליטיקה הישראלית בעשורים האחרונות הוא אהוד ברק. ברק, שהיה הבטחה גדולה ב-1999 אכזב קשות לאחר קדנציה קצרה מאוד אך למרות זאת המשיך להיות חלק מהחיים הפוליטיים במדינת ישראל עוד שנים רבות לאחר מכן. ברצוני להתייחס כאן לדבריו של רביב דרוקר, כפי שהובאו בסוף ספרו חרקירי על תקופת שלטונו של אהוד ברק.[1] להלןהמשךהמשך לקרוא "הקריירה הפוליטית של אהוד ברק"
חגיגות ה-6 באוקטובר
לקראת יום הכיפורים אני משתף פה מסמך מעניין המעיד על האמביוולנטיות ביחסי ישראל מצרים. מדובר במברק ששלח שגריר ישראל במצרים למשרד החוץ ובו הוא מדבר האפשרות שישתתף בחגיגות ה-6 באוקטובר שנערכו במצרים ב-1993.
כניסת אגף המודיעין של צה"ל למאגרים אזרחיים
ב-24 לספטמבר 2020 דווח באתר הארץ שהממשלה אישרה לאגף המודיעין בצה"ל לקבל מידע מרשות המסים לכל מטרה. לפי הכתוב בכתבה, כניסת אמ"ן למאגרי המידע האזרחיים מעלה דילמות רבות בקרב קצינים בצבא לגבי מידת החדירה לפרטיות האזרחים מצד האגף, שייעודו לאסוף מידע על האויב. הפרקליט הצבאי הראשי נדרש פעמים רבות לחוות דעתו המשפטית על חצייה שלהמשךהמשך לקרוא "כניסת אגף המודיעין של צה"ל למאגרים אזרחיים"
זה לא כאוס, זו המדיניות של הממשלה
ב-3 במאי 2020 כתב חן ארצי-סרור מאמר בנוגע לבלגאן שהיה בחזרה לשגרה לאחר הסגר הראשון. להלן שתי הפסקאות האחרונות במאמר שלדעתי אומרות הכול: מה יקרה אם משרדי הממשלה, הרשויות, מנהלי בתי הספר ומקומות העבודה אשכרה יצטרכו לחשוב ולבנות תכנית מפורטת שנותנת מענה על שלל המורכבויות שהשגרה הברוכה מביאה אתה? קל יותר לאכוף סגר, קשה יותרהמשךהמשך לקרוא "זה לא כאוס, זו המדיניות של הממשלה"
המחאה בעקבות מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון הראשונה עוררה מחאה חריפה מצד מתנגדיה. לאחר טבח סברה ושתילה (16 בספטמבר 1982) התרחבו מעגלי המחאה והתקיימו הפגנות רבות. ב-19 לספטמבר, לדוגמה, התרחשה הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים בה השתתפו 40,000 מפגינים. ראה: כתבה בדבר בשם "תגובה ברוטאלית של המשטרה נגד מפגינים בירושלים ובתל-אביב".
מילים על המיעוט
מרבים להגיד לנו שרוב העם הוא ימין ושרובו רוצה את נתניהו. אז מתברר שגם ב-1982 היה רוב לימין. ב-20/10/1982 פורסם בעיתון דבר מכתב של אורי ברנשטיין לראש הממשלה דאז מנחם בגין ובו הוא סיפר לו על המיעוט. חלק מהדברים נראים כאילו נכתבו היום. מקור: דבר, 20 לאוקטובר 1982 (עיתונות יהודית היסטורית)
מערכות בחירות אז והיום
ב-28 בפברואר 1999, על רקע מערכת הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, כתב איתן הבר מאמר דעה בנוגע לדרך הפעולה במערכה נגד בנימין נתניהו ותומכיו. ברצוני להביא פה את דבריו עם שינויים קלים. ידיעות אחרונות, 28.2.1999 עבור מפלגות מסוימות הבחירות אינן עוד יום מבחן לדמוקרטיה. עבורן יום הבחירות הוא חזות הכול, ובעיקר הפרנסה, הקיום. אם חלילההמשךהמשך לקרוא "מערכות בחירות אז והיום"
יציבות שלטונו של נתניהו על רקע אירועי האביב הערבי
בשנת 2011 באמצע הקדנציה שלה, עמדה ממשלת ישראל מול רעידת אדמה אזורית: סדרה של הפיכות פנימיות, שזכתה מערב לכינוי האביב הערבי, והביאה לנפילתם של כמה וכמה שליטים ערביים ותיקים. בכל רחבי המזרח התיכון העמידו השלכותיהן של התקוממויות הללו במבחן קשה את המערכות הפוליטיות שנסמכו על האמריקנים, ואשר לפחות על פני השטח היו במשך עשרות שניםהמשךהמשך לקרוא "יציבות שלטונו של נתניהו על רקע אירועי האביב הערבי"
חזרה לשפעת האסייתית
גם במקרה של השפעת האסייתית ב-1957 היה פער בין הערכות משרד הבריאות לדיווח של הרופאים (הם דיווחו רק על 75,000). מקור: https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1957/11/05/01/article/64 ראה גם: לפעמים המגפה חוזרת, הארץ, 22.5.2011.