תרפ"ט: שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי

טבח תרפ"ט, בתל אביב וביפו, ירושלים וחברון, מוצא, צפת וכפר אוריה, הוא אחד מהאירועים המכוננים של הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל. בספר חדש, מטריד ומעורר מחשבה, טוען ההיסטוריון ד"ר הלל כהן כי תרפ"ט היתה "שנת האפס" של הסכסוך, השנה שבה התעצבו היחסים בין יהודים וערבים, בין אשכנזים ומזרחיים, שנת היציקה של אתוס הביטחון הציוני והאסטרטגיה הצבאיתהמשךהמשך לקרוא "תרפ"ט: שנת האפס של הסכסוך היהודי-ערבי"

לדקור ישראלים במחט האפרטהייד

ג‘ון קרי אמר מה שג‘ימי קרטר אמר. איזו הסחת דעת מן העיקר. ישראל אינה דרום אפריקה, וחשוב מאוד שהיא תוסיף לרצות שלא להיות. להמשך קריאה לחץ כאן.

דון בנימין ומלחמתו במטריות

פרצי רחמים עצמיים מאפיינים את הרטוריקה של ראש הממשלה בימים האלה: הוא עומד על משמר הנצח נגד האנשים הרעים מבחוץ ונגד האנשים החצופים מבפנים. את מקום המדינאות תפסה המראה בזמן הגילוח. להמשך קריאה לחץ כאן.

"מדינה בלי כתמים": ישראל בעיני העולם, 1959

רפי מן מסתכל בנוסטלגיה על הדימוי שהיה לישראל לפני מלחמת ששת הימים. עם זאת, יש לזכור שביקורת כלפי ישראל הייתה כבר לפני כן. אסור לשכוך את פרשת קיביה ב-1953 ואת ההתנהלות שלנו בגבולות עם מדינות ערב… למאמרו של רפי מן לחץ כאן.

למה הממשלה לא מספרת לכם שיש מים בשפע

מאז תחילת הסכסוך הישראלי־פלסטיני, המים היו מקור לדאגות בארץ ישראל. היום, אחרי שהמהפכה הטכנולוגית הניבה שפע של מים, הממשלה עדיין מצניעה את ההישגים הללו, ומטעמים פוליטיים וכלכליים טוענת למחסור. להמשך קריאה לחץ כאן.

ב"ג ושרון: על שקרים וטילים גרעיניים

ביום שני, 24 בנובמבר 1958, הגיע אלוף משנה אריק שרון ללשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. זו היתה השיחה שבה שאל אותו בן-גוריון "אם נגמל מאמירת לא אמת". ציטוט שליווה כצל את הקריירה של שרון במשך שנים ארוכות. להמשך קריאה לחץ כאן.

אולי לא פליטים, ללא ספק בני אדם

מדוע ראוי להעניק לשלילת זכויות פוליטיות למשל (המקנה מעמד פליט על פי האמנות הקיימות) משקל כבד יותר ממצוקה כלכלית?  אחרי הכול, מצוקה כלכלית פוגעת בצורה דרמטית באיכות חייהם של בני אדם לא פחות מפגיעה בזכויות האזרח שלהם: העניים נאלצים למכור את גופם ואת נפשם, את ילדיהם ואת חירותם, כדי לשרוד. חייהם הם לא פעם גיהינוםהמשךהמשך לקרוא "אולי לא פליטים, ללא ספק בני אדם"

המכתב ש(לא) כתב נלסון מנדלה ליאסר ערפאת

כמעט לפני 20 שנה, כאשר הכול היה תלוי על בלימה, הושבתי את נלסון מנדלה לפני שולחן הכתיבה שלי, והכתבתי לו מכתב תמיכה, אמפתיה, נזיפה ועצה לחברו יאסר ערפאת. זה היה נסיון לנחש מצב-דעת מהפכני, לא ביטוי של הסכמה מלאה, או חלקית, עם הדעות הניתנות כאן. להמשך קריאה לחץ כאן.

מי מוחק את ההיסטוריה הישראלית

הנה הצעה לשר החינוך הרב שי פירון: נסה לדבר עם בוגרי תיכון ישראלים, על תקופת הצנע, "כור ההיתוך", הפנתרים השחורים, הסכם השילומים עם גרמניה, פעולות התגמול, העסקה עם צרפת ובריטניה שקדמה למבצע סיני, הממשל הצבאי על ערביי ישראל בשנים 1965-1948, הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים, אירועי ואדי סאליב, פרשת לבון, המהפך הפוליטי של 1977, מדיניותהמשךהמשך לקרוא "מי מוחק את ההיסטוריה הישראלית"

אז פסקנו, אז בחרתם, אז מה?

כאזרח שומר חוק אני אמור לתמוך ברעיון שראשי העיריות שנבחרו מחדש על אף שנחשדו בפלילים אמורים להשעות את עצמם. אזרחים שומרי חוק כמוני אמורים לתמוך תמיד ברשויות אכיפת החוק בבואן לבער את "נגע השחיתות". מצטער, לא תומך. אני לא מבין למה "מן הראוי", כטענת היועץ המשפטי, שלחיאני וגפסו ינהגו כעמיתם רוכברגר מרמת השרון, שהחליט (מסיבותיו)המשךהמשך לקרוא "אז פסקנו, אז בחרתם, אז מה?"

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל