ארכיון קטגוריות: מדינת ישראל

כיצד הגיעו כתבי קודש שנעלמו מחבילותיהם של עולי תימן אל מדפי הספרייה הלאומית? ואיך התגלגלו לשם פריטי ספרות נדירים שנלקחו מבתיהם של פלסטינים וכן אוצרות של קורבנות השואה? פרשה ישנה־חדשה הנחשפת עתה בספרו של ד"ר גיש עמית מטילה צל כבד על כמה מנכסי הספרייה הלאומית בירושלים ועל נסיבות הגעתם לשם. לקריאת מאמרו של עופר אדרתהמשךהמשך לקרוא "השיטה השנויה במחלוקת שבאמצעותה נבנה אוסף הספרים של הספרייה הלאומית בירושלים"

"…שום הבטחה שניתנה על-ידי אנשים מאוד חשובים במרוקו … לא קוימה…והיהודים יצאו למרות רצונה של ממשלת מרוקו ולמרות המכשולים שניסתה לשים בדרכה.." דברי גולדה מאיר בוועדת חוץ וביטחון, 31 בינואר 1961. לקריאת הפוסט בארכיון המדינה לחץ כאן.

לכאורה החלטתה של תנועת תקומה לא לעזוב את הבית היהודי אינה שונה מהחלטתה של ציפי לבני להצטרף למפלגת העבודה (שם זמני). בשני המקרים בחר השותף הזוטר לרכוב לכנסת על חמורו של משיח. אבל בעוד שלבני אינה מייצגת גרעין קשה של בוחרים, אלא מצב רוח, תקומה מייצגת סקטור קטן אך נחוש, סקטור המתנחלים. זה עשורים השפעתוהמשךהמשך לקרוא "תצביעו בנט, תקבלו את רבני יש"ע"

הקרבות נגד אשכנזי, העסקים חובקי העולם, המחשבות על קאמבק, הקשרים עם עיתונאים, הספר המתבשל, התחקירים המאיימים. לקריאת מאמרה של רוני ורדי לחץ כאן.

ב-9 בנובמבר 1989 חזו תושבי מערב ברלין במאות אלפי תושבים של מזרח גרמניה הצובאים על השערים בחומה ופורצים דרכם למערב ברלין תוך שהם הודפים את הפקידים של מזרח גרמניה שהיו אמורים להחתים את הדרכונים שלהם. במקומות שונים החלו ההמונים לפרוץ פרצות בחומה ולנהור דרכם אל מערב ברלין. בכך תם תפקידה של חומת ברלין כמכשול בדרכם של תושבי מזרח ברלין למערבהמשךהמשך לקרוא "25 שנים להפלת חומת ברלין"

חיליק בר, מזכ"ל מפלגת העבודה, התהדר עד לא מזמן בתואר "יו"ר שדולת שתי המדינות". ובכל זאת, רק לאחרונה, נסע אותו בר ללונדון כדי להיאבק נגד הכרה במדינה פלסטינית. בינתיים, הציבור אינו נוטה חסד ללוביסטים החדשים של נתניהו, וגם ראש הממשלה לא מתרשם במיוחד ממדיניות סמרטוט הרצפה. בניגוד למה שטוענים בשמאל, הבעיה של מפלגת העבודה איננההמשךהמשך לקרוא "מפלטו האחרון של הבטלן: על ה"פטריוטיזם" של מפלגת העבודה"

כיבוש לוד והנסיבות סביב יציאת תושביה הערבים היא אחת הפרשות הידועות והכאובות של מלחמת העצמאות הישראלית. רב מכר שעוסק בהיסטוריה של ישראל טוען  שלא מדובר באירוע נקודתי אלא באחד האירועים המכוננים בתולדות ישראל, שמטיל צל ענק מעל צדקתה. טענה זו עוררה כצפוי ויכוח חריף בקרב היסטוריונים, שמעלה מספר שאלות שחשיבותן אינה מתמצה במלחמה ההיא, אלא מגיעההמשךהמשך לקרוא "קופסה שחורה: האם היה טבח בלוד ב-1948, ולמה זה עדיין חשוב?"

החברה הישראלית היא חברה ללא עבר. מלחמת חמישים הימים, שנגמרה רק לפני שלושה שבועות, נמחקה כמעט לחלוטין מן הזיכרון הקולקטיבי. לכאורה מדינה שניהלה מלחמה ארוכה באויב חלש בהרבה וסיימה אותה ללא הכרעה נדרשת לחשבון נפש ציבורי—מה הוביל אותנו למלחמה הזאת, שהתבררה במבט לאחור כהעתק מדויק של קודמותיה? מדוע התנהלה כפי שהתנהלה ומה הלקחים שיש להפיקהמשךהמשך לקרוא "הייתה מלחמה?"