ארכיון קטגוריות: מדינת ישראל

לפי עפר שלח, בספרו האומץ לנצח: מדיניות ביטחון לישראל, הזיכרון הישראלי קצר, על אחת כמה וכמה במה שנוגע למערכות צבאיות. במיוחד נכון הדבר בנוגע למערכות הצבאיות האחרונות – האינתיפאדה הראשונה והשנייה, מלחמת ההתשה מול החיזבאללה ברצועת הביטחון, מלחמת לבנון השנייה וסדרת הסבבים מול החמאס מאז ההתנתקות – התערבבו בתודעה זו בתוך זו. הזיכרון קצר כיהמשךהמשך לקרוא "סוגיית ההגנה במהלך מבצע צוק איתן"

הימים האחרונים הם מלאי חרדה. כולנו מחכים למלחמה רב חזיתית שכנראה תבוא בעקבות החדירה הקרקעית לרצועת עזה. דבר זה מזכיר לי במידה מסוימת את תקופת ההמתנה שהייתה לפני מלחמת ששת הימים. כולם אגרו מזון. אנשים עזבו את הארץ. הייתה גם מאין תחושת סולידריות עם החיילים המגויסים. ואז פרצה המלחמה והארץ שינתה פניה… https://ronyuval.wordpress.com/2012/12/06/days-of-anxiety/?page_id=824

לפני בערך תשע שנים, במהלך מבצע צוק איתן, כתב אסף שרון מאמר בשם "צוק איתן: הקץ לאשליית 'ניהול הסכסוך'". בסיכומו של המאמר הוא כתב את הדברים הבאים: המסקנה של ניתוח זה היא כי מבצע “צוק איתן” הוא כישלון אסטרטגי. ממשלת ישראל בראשות נתניהו נכשלה בסיום העימות המזוין עם הפלסטינים, כשלון שנובע מקונספציה שגויה בה היאהמשךהמשך לקרוא "אשליית ניהול הסכסוך"

לאחרונה קיבל ארכיון המדינה אוסף מסמכים המתעדים את "תהליך אוסלו" מדר' יאיר הירשפלד, לצד מסמכים נוספים על פעילותו של מכון המחקר שהקים, הקרן לשיתוף פעולה כלכלי (ECF). המסמכים מלמדים שקדמו לתהליך מגעים בין הירשפלד וביילין לבין מנהיגים פלסטינים בגדה המערבית ובעזה, עוד בשנת 1989, בעקבות האינתיפאדה הראשונה. בין המנהיגים היו פייסל חוסייני וחנאן עשראווי, שהשתתפוהמשךהמשך לקרוא "הדרך לאוסלו: משא ומתן סודי עם אש"ף, ינואר-ספטמבר 1993"

בשנת 1933, בהיותו בן 23 בלבד, כתב אבי, ההיסטוריון בנציון נתניהו, מה שנראה במבט לאחור כנבואה מדהימה: "אנטישמיות גזעית מסיתה למלחמה עולמית נגד קיומם של היהודים בתור גזע ה'מרעיל' את החברה האנושית. אם היא תתפשט, האנטישמיות הגזעית תסכן לא רק את זכויות היהודים אלא את עצם קיומם באשר הוא. לנוכח השואה שהעם היהודי ניצב בפניה,המשךהמשך לקרוא "משולש הברזל של השלום"

ב-1994, לאחר פיגועי ההתאבדות בתל-אביב, כתב יונתן גפן שלא יסלחו לאלה שרוקדים על הדם. אז אמר…

היום נשא כוכבי דברים במהלך טקס חילופי אלוף פיקוד העורף. לדבריו, אין להסתמך על דיפלומטיה להיערך לאופציה צבאית. (ראו כאן). דברים אלה מזכירים לי דברים שנכתבו לפני כמעט השלושים שנה: "מאמצי הסיכול עלולים להעמיק את העימות בינינו ובין איראן, מדינה רחוקה, שאין לה אינטרס אסטרטגי ישיר באזורנו. ראוי שנכלכל את מעשינו בזהירות, כדי למנוע את ליבויהמשךהמשך לקרוא "אביב כוכבי על ההתמודדות עם הגרעין האיראני"

לפני 26 שנים, התפרסם ב"כל העיר" הפרופיל המקיף הראשון של בנימין נתניהו, אחרי שנבחר לראשות הממשלה בפעם הראשונה. ב-2019 הועלה תחקיר זה לאינטרנט באתר זמן ישראל.[1] מעניינת במיוחד תגובת לשכתו לתחקיר. לפי הכתוב בתחקיר, מגזין "כל העיר" העביר ללשכת ראש הממשלה למעלה משבעים שאלות. ראש הממשלה נתבקש, בין השאר, לפרט איך התפרנס במהלך שנות לימודיוהמשךהמשך לקרוא "ושוב הכול שקרים"

כל הסימנים מראים שהקואליציה לא תצליח להעביר את הארכת התקנות לשעת חירום, שמחילות את הדין הפלילי הישראלי בהתנחלויות מאז 1967, היום במליאת הכנסת. אך צמיד צריך לזכור שיכולות להיות הפתעות של הרגע האחרון. אפשר להיזכר בפיזור הכנסת ב-23 לדצמבר 2020. עדכון: לפי הדיווח האחרון 58 חברי כנסת התנגדו ו-52 תמכו: תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון –המשךהמשך לקרוא "האם תהיה הפתעה חדשה"

במהלך האינתיפאדה הראשונה הפכו פיגועי דקירה לתופעה חמורה ומתמשכת, שכונתה "סכינאות". ב-21 באוקטובר 1990 רצח עאמר אבו סרחאן את החיילת איריס אזולאי, את אלי אלטרץ ואת לוחם הימ"מ צ'רלי שלוש בדקירות סכין. בפיגוע "ליל הקילשונים", שאירע ב-14 בפברואר 1992, נרצחו שלושה חיילי צה"ל, במאהל באזור קיבוץ גלעד ברמות מנשה ב"שטח אש 105", בידי ערבים-ישראליים חבריהמשךהמשך לקרוא "מלחמת הסכינים בישראל"