ארכיון קטגוריות: מדינת ישראל

מסמך שנפתח לעיון אחרי יותר מ–60 שנה חושף את כוונותיה החשאיות של הממשלה בכינון הממשל הצבאי: לא שמירה על הביטחון, אלא הבטחת שליטה יהודית בקרקעות. להמשך קריאה לחץ כאן.

לאחרונה פורסמה התקשורת הישראלית הערכת אמ"ן בנוגע לתכנית הגרעין האיראנית. לפי הערכה, בעוד שנתיים תהיה לאיראן פצצה אטומית. הערכה זו מתפרסמת על רקע קריסת הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית וחיסולו של קסאם סולימני. אך החשש מהאפשרות שאיראן תפתח פצצה גרעינית אינו חדש ומלווה אותנו כבר שנים. לשם דוגמה אחזור אחורה 25 שנים ואביא קטעיםהמשךהמשך לקרוא "איום הגרעין האיראני"

ב-28 בספטמבר 1970 בשעה 21:50 בקע מהרדיו המצרי קולו של סגן נשיא מצרים אנואר סאדאת שהודיע על פטירתו של הנשיא גמאל עבד אל-נאצר (א-נאסר בהגיה ערבית) בשעה 17:15 כתוצאה מהתקף לב. הודעתו הכתה בתדהמה ובצער לא רק את בני העם המצרי אלא רבים מבני האומה הערבית. נאצר היה רק בן 52 במותו והוא נחשב  למנהיג כלל-ערביהמשךהמשך לקרוא "מותו של נשיא מצרים נאצר – תגובות בישראל לפטירתו של מנהיג העולם הערבי"

ב-1943 שלח רענן וייץ תזכיר לבן-גוריון בעת ששירת בחיל המודיעין, במפקדה הקדמית של המחנה השמיני של הצבא הבריטי. הנחת המוצא של התזכיר הייתה, שלאחר הניצחון על היטלר תחליט ועידת שלום בינלאומית על הקמת מדינה יהודית. הוא הציע בתזכיר שלוש אלטרנטיבות לחילופי אוכלוסין יהודים-ערבים (טרנספר) בארץ, שיאפשרו להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. כמו כן הוא פירטהמשךהמשך לקרוא "הצעת הטרנספר וייצוב הגבולות של רענן וייץ"

ברצוני להגדיר מה הכוונה בחומר ממשלתי. לשם כך נעזר בנוהל בדבר רשומות המצויות בלשכות השרים וברשותם והטיפול בחומר פרטי של שרים ושרים לשעבר.[1] לפי נוהל זה, מסמכים וחומר אחר (כגון: תצלומים, הקלטות, סרטים וכו') אשר הוחזקו בלשכתו של שר אשר חדל לכהן בתפקידו והקשורים במישרין ובעקיפין לפעולותיו כשר – שייכים למדינה. הוא הדין במסמכים ובחומרהמשךהמשך לקרוא "חומר ממשלתי בארכיונים ציבוריים"

ב-14 באפריל 1997 נשאה ימימה רוזנטל הרצאה שניתנה ביום עיון על "יחסי ישראל, ירדן והפלשתינאים – מקורות תיעוד ומחקרים", שהתקיים מטעם איגוד הארכיונאים בישראל לזכרו של גיאורג הרליץ, בסינמטק ירושלים (הרצאה זאת פורסמה בגיליון מספר 9 של כתב העת ארכיון). בסיום ההרצאה היא אמרה הברים הבאים: לסיכום אני מבקשת לציין, שפתיחת הארכיונים בסוף שנות השבעיםהמשךהמשך לקרוא "חשיפת מקורות ארכיוניים ותרומתם למחקר ההיסטורי ולתהליך השלום"

מדינת ישראל השכילה לפתח לאורך 70 שנות קיומה עוצמות צבאיות, כלכליות ומדיניות מרשימות, הפכה ל"עובדה קיימת" וזכתה להכרה דה־פקטו של חלק ניכר משכנותיה. עם זאת, גם כיום — על אף הישגיה המרשימים — היא ממשיכה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים שכוללים אויבים הקוראים ואף חותרים להשמדתה. מטרת המחקר הזה היא להציע ניתוח עדכני של איומים חמוריםהמשךהמשך לקרוא "כי לא לעולם חוסן: תרחישי איום קיומיים על מדינת ישראל"

לפי לקט שפורסם היום על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור מתקיימים לאחרונה דיונים בקרב חמאס וארגונים נוספים השותפים לצעדות השיבה, בהם נבחנת כדאיות המשך צעדות השיבה ומועלים רעיונות למתכונת חדשה שלהם. נראה לנו, כי לאחר תקופה של קרוב לשנתיים ו-85 צעדות מתגבשת הערכה בחמאס, כי הצעדות והאלימות המופעלת במסגרתן כבר מיצו את עצמן וכי להשגת הסדרה קצרתהמשךהמשך לקרוא "צעדות השיבה: לקראת מתכונת חדשה?"

לפי חיים אתגר, מי שמבקש להעמיק ולהבין את השינוי שחל בבנימין נתניהו בשנים האחרונות, ימצא את המפתח במחוזות המשפחתיים. בחינת התנהלותו דרך הפריזמה של בנו יאיר ושל רעייתו שרה מסייעת לטעמו בפיצוח החידה שאופפת אותו. זאת היות שנתניהו, שהיה בעבר טייס סולו משוכלל וקטלני שנשען רק מדי פעם על טייסת המשנה שלו, הפך עם השניםהמשךהמשך לקרוא "לסדרה הבאה על נתניהו ראוי לקרוא "ימי בנימין, שרה ויאיר""

ב-10 למאי 1994 הפיץ משרד החוץ הערכה בנוגע לערפאת והבחירות בשטחים. הטענה העיקרית הייתה שישנה הסתייגות מעריכת בחירות כלליות אך יש אפשרות לעריכת בחירות מוניציפליות. להלן סיכום הדברים: ערפאת שולל להערכתנו קיום בחירות למועצה בחודשים הקרובים ואפשר להטיל ספק אם יהיה מעוניין באמת בקיומן בעיתוי כלשהו, זאת משיקולים מעשיים של איבוד עוצמה פוליטית. עם זאת,המשךהמשך לקרוא "ערפאת והבחירות בשטחים"