ארכיון קטגוריות: לימודי מידע

נציג דף הפייסבוק עמ;לק מסכם את פרשת הבדיחה על מירי רגב והקולוסיאום שהפכה לפייק ניוז ויראלי. לקריאה לחץ כאן.

פרשת האונס בקיבוץ שמרת זעזעה את המדינה כשנחשפה בסוף שנות ה-80. תקופה ארוכה חיפשתי אחר פסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא מצאתיו, ואילולא התערבותו של כתב המשפט והתחקירים של "גלובס", חן מענית ("החיפוש אחר תיק פלילי 290/90: לאן נעלם פסק דין בחיפה שזיכה את הנאשמים באונס בשמרת?", 7.3.2019) – ספק אם הייתי צולחת במשימה הזוהמשךהמשך לקרוא "ארכיונים אמורים לחשוף מסמכים ולא לשמש דרך להעלימם"

נתניהו האריך את פרק הזמן שבו מסמכים של גופי מודיעין יהיו סגורים לציבור בנימוק ש"אתגרים ביטחוניים מחייבים משנה זהירות". ארגונים לחופש המידע טוענים שמדובר בהחלטה שרירותית. להמשך קריאה לחץ כאן

המהלך נועד לקצר הליכי עבודה, אך גורמים בארכיון העלו חשש למעורבות מוגזמת של הצבא במסמכים ששייכים לציבור ואמרו כי החומר הארכיוני כלל לא אמור להיות תחת סמכותו. להמשך קריאה לחץ כאן

300 אלף תיקים בארכיון המדינה מוגדרים כ"מסווגים" ומוסתרים מהציבור – ללא שום בסיס חוקי או משפטי. יוזמה אזרחית מנסה להגביר את השקיפות. להמשך קריאה לחץ כאן

בדצמבר 1949 כתב מנכ"ל משרד החוץ, ולטר איתן, לשר הממונה עליו משה שרת על תוכנית לגירוש תושביהם של שמונה כפרים, חצי שנה לאחר תום המלחמה. לקריאת המסמך באתר עקבות לחץ כאן לקריאת כתבה שפרסם אדם רז בעיתון הארץ לחץ כאן

בשבע השנים האחרונות התעסק ד"ר יעקב לזוביק בארכיון הפרטי של אריאל שרון, במכירה פומבית של טיוטות הכרזת המדינה וגם בהבאת המסמכים הישנים לעידן הדיגיטלי. עתה הוא סבור שפתיחת הארכיון כולו "היתה משנה את ההבנה שלנו את עצמנו". להמשך קריאה לחץ כאן

מועצת הארכיונים: יש להאריך את תקופת ההגבלה בעיון בחומרי ארכיון בחמש שנים בלבד. כך הובהר בתזכיר החדש שהפיץ משרד רה"מ לאחר שבשבוע שעבר ביקש להאריך את משך ההגבלה בעיון בחומרים ל-90 שנים ממועד היווצרות החומר ולא ל-70 כפי שקבוע כיום. מועצת הארכיונים: בתזכיר הנוכחי לא מוצע כל איזון בין החומרים עליהם תהיה ההגבלה. להמשך קריאה לחץ כאן.  המשךהמשך לקרוא "לאפשר דיון ובקרה תקופתית"

שומרים סוד: המדינה מבקשת להאריך את החיסיון על חומרי ארכיון.  טיוטת תזכיר חוק שפרסמה היום לשכת רה"מ קובעת כי חומרים בעלי רגישות ביטחונית יישארו חסויים 90 שנה ולא 70, כפי שקבוע היום. הסיבה: חשש מנזק לביטחון המדינה, בין השאר כי חלק משיטות איסוף המודיעין נהוגות עד היום. להמשך קריאה לחץ כאן.

בנובמבר 2017 הגיש מכון עקבות לצנזורה הצבאית מסמך מ-1948 בו מתוארת חקירתן של עבירות חמורות. שמונה חודשים לאחר מכן, טרם מסרה הצנזורה את החלטתה אם לאפשר או לפסול את פרסום "דו"ח ריפתין". מקרה זה הוא דוגמא לאופן שבו מנגנונים שונים מונעים פרסום חומר ארכיוני שעשוי להביך את המדינה. להמשך קריאה לחץ כאן.