ארכיון קטגוריות: כללי

לפי ג'ארד דיימונד, בספרו העולם של אתמול, הציפייה הנאיבית היא שתגובותינו על כל מני סכנות היו פרופורציוניות לחומרתן, הנמדדת על פי מספר האנשים שכל סוג של סכנה גורם למותם או לפציעתם בכל שנה. לדבריו, הציפייה הנאיבית הזאת אינה מתגשמת בגלל חמש סיבות לפחות. ראשית, המספר השנתי של הרוגים או פצועים מסכנה מסוג מסוים עשוי להיותהמשךהמשך לקרוא "תגובות על סכנה"

נכון להיום פורסמו באתר וואלה הדברים הבאים: "נתניהו קרא שלא לקיים כנסים אם אין בהם צורך, וחשף כי נשקלת האפשרות לדחות את שנת הלימודים באוניברסיטאות. הוא פנה לאזרחים ואמר: "מבקש מכם לשנות את שגרת החיים שלכם". חובת בידוד הוטלה על מי שסובלים מחום או משיעול. ליצמן על הקשישים: "צריך לשמור עליהם". בכתבה שפורסמה מאוחר יותרהמשךהמשך לקרוא "וירוס הקורונה – מסרים סותרים"

במחצית השנייה של שנות התשעים פרסם ג'ארד דיימונד ספר בשם רובים חיידקים ופלדה: גורלותיהם של חברות אדם (באנגלית: Guns, Germs, and Steel: The Fates of Human Societies). הספר מנסה לענות על השאלה מדוע הציביליזציה האירופית-אסיאתית היא זו שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת מוקדם יותר משאר חלקי העולם. על מנת לענות על שאלה זו סוקר דיימונד את ההיסטוריההמשךהמשך לקרוא "האינטרסים של החיידקים"

וינסטון צ'רצ'יל אמר: "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". עם זאת, נאמר כבר שתפיסת העולם הדמוקרטית מורכבת, רבת-פנים ובהחלט אינה פרה קדושה, והיא נשחטה פעמים רבות על ידי חברות מערביות הנושאות את דגלה. לפי הערך "דמוקרטיה" במילון פונטנה למחשבה מודרנית[1], מבקריה של הדמוקרטיה ניצבים בשני מחנות.המשךהמשך לקרוא "הביקורת על הדמוקרטיה"

בראיון שפורסם ב-2006 נשאל מילטון פרידמן את השאלה הבאה: בסופו של דבר, הרעיונות שלך ניצחו את אלה של מרקס ושל קיינס. האם זהו סופהּ של המחשבה הכלכלית? האם נשאר עוד מה להוסיף לכך ששווקים חופשיים הם הדרך היעילה ביותר לארגון החברה? האם זהו "קץ ההיסטוריה", כפי שניסח זאת פוקויאמה? תשובתו הייתה: לא, לא. "שווקים חופשיים"המשךהמשך לקרוא "מילטון פרידמן על פוקויאמה וקץ ההיסטוריה"

תומס פרידמן, פרשן "הניו יורק טיימס" ומחבר הספר "העולם הוא שטוח", חושב ש־2007 הייתה נקודת מפנה טכנולוגית שהעמיקה את העולם השטוח ושלחה את סין וארצות הברית לדרך חדשה, שהן עדיין לא מצליחות ללכת בה שלובות זרוע. לדעתו, עתיד העולם בעשרות השנים הקרובות תלוי במידת ההצלחה שלהן במשימה. להמשך קריאה לחץ כאן.

ב-6 לאוגוסט 2018 פורסם בפורום לחשיבה אזורית מאמר מאת שמואל לדרמן. לפי כותב המאמר, רבים מבקרים את נשיאות טראמפ על שהיא מערערת את הסדר הבין־לאומי הליברלי שארצות הברית מובילה, לכאורה, מאז תום מלחמת העולם השנייה. אולם תפיסה זו מבוססת על מיתוס שחשוב לאתגר. הוא מצטט מאמר שפורסם במגזין  Foreign Affairs. מדובר במאמר מאת גראהם אליסוןהמשךהמשך לקרוא "מיתוס הסדר הבין־לאומי הליברלי"

במדינות המובילות במערב, האזרחים מאבדים אמון בממשלות ובוחרים בפוליטיקאים פופוליסטיים וקיצוניים. לעומתן, סין ורוסיה מחזקות את כוחן והשפעתן. בעולם הצפוף והמקוטב של המאה ה-21, הדמוקרטיה מתקשה לשרוד. להמשך קריאה לחץ כאן.

אירופה משנה את פניה בשנים האחרונות. מול השאיפה להקים קולקטיב אירופי מאוחד ניצבות כיום סוגיות כבדות משקל, הקוראות תיגר על שלמות האיחוד ועל יכולתם של קברניטיו להצעידו לעבר עתיד בטוח. אחת הסוגיות החשובות היא ערעור היחסים בין מדינות מזרח אירופה ומערב אירופה, במיוחד לנוכח משבר ההגירה של 2015 . מאמר זה יבחן את השאלה: כיצדהמשךהמשך לקרוא "עד כמה מאוחד היום האיחוד האירופי?"