ארכיון לפי מחברים:יובל

ההאשמה בגזענות מעוררת בישראלים רפלקס מותנה. אנחנו דוחים אותה אוטומטית. כל כך הרבה פעמים יוחסה לנו גזענות מסיבות פוליטיות; כל כך הרבה פעמים הושווינו, בטיפשות או בזדון, לגרמניה הנאצית, עד שהנטייה הטבעית שלנו היא להתעלם לא רק מן הדיאגנוזה, אלא גם מן הסימפטומים. דא עקא שהסימפטומים הולכים ומתרבים לאחרונה. יש בחברה הישראלית גילויי גזענות רביםהמשךהמשך לקרוא "אני ערבי"

הארבה שהגיע השבוע לדרום ישראל, אינו תופעה נדירה או פתאומית. אחת לכמה שנים (הפעם האחרונה בא הגיע ארבה לישראל היה בשנת 2004) מגיעים נחילי ארבה מאפריקה הפוגעים בסודאן, אח"כ במצרים ומגיעים בסופו של דבר, לישראל.להמשך הפוסט בבלוג של ארכיון המדינה לחץ כאן.

מדוע חלק גדול מהרפובליקות הערביות התמוטטו ונעלמו, ואילו המלוכות המסורתיות נותרו על כנן? מבט בחשרת הסופה של האביב הערבי יגלה לנו, כי עד עתה קו התפר העובר בין מוות לחיים נמתח בין הרפובליקות למלוכות. האם מדובר רק בתוצאה של מדיניות נבונה, או שמא מלוכות נהנות מיתרונות מובנים מסוג מסויים? ינשוף פוליטי-מדיני מעלה את הטיעון בזכותהמשךהמשך לקרוא "בזכות המונרכיה"

לפני שישים שנה, הפך קו הרוחב 38 לגבול כאשר קוריאה נחלקה לשתי מדינות: האחת, בהשפעה סינו־סובייטית, והשנייה – בשליטת כוחות פרו־אמריקניים. בישראל של אותן שנים, שבהן כל שאלה בינלאומית הייתה בסיס לפילוג בשמאל שהיווה הרוב בפוליטיקה של ראשית שנות ה־50', עלתה השאלה באיזה צד יש לעמוד ביחס לקו הרוחב ההוא: בצד הצפוני או הדרומי. בן גוריוןהמשךהמשך לקרוא "ראשית המלחמה הקרה השנייה"

יסודות הליכוד הרעיוני פורסמו לראשונה כהצעת המזכירות לקראת ועידת הקיבוץ הי"ז, שנערכה בגבעת ברנר ב-1955, כנספח לשבועון בקיבוץ, כרך ו, גיליון ט, 22.12.1954. הם הופיעו לאחר מכן בתוך "אורחות חיים של החברה הקיבוצית", והם הופיעו לקראת הוועידה הי"ח של הקיבוץ המאוחד, ופורסמו לאחר מכן עם תיקוני לשון קלים של מערכת ילקוט המקורות.[1] ישנם מספר הבדליםהמשךהמשך לקרוא "יסודות הליכוד הרעיוני של הקיבוץ המאוחד"

קריאה מחדש במכתביו של החלוץ מגלה להט אידיאליסטי ואנטי־קפיטליסטי וכן אישיות מעשית, שהאמינה בשיטתיות, ושמרה על פרטיות. למאמרה של רות בקי בעיתון הארץ לחץ כאן.