עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר

מכל המשיחים האידיאולוגיים הרבים מאוד של המאה ה-20, אין זה מן הנמנע שרק אחד מוסיף ליהנות מהערצה וּמהשתוקקות לחיקוי: לי קוואן יוּ, המלך הפילוסוף של סינגפור והמהנדס הראשי שלה, שמת בחודש שעבר. הוא היה ראוי לתשומת לב רבה מאוד, אבל אולי קצת פחות להערצה. דווקא הצלחותיו המרשימות צריכות להזכיר לנו לְמַה דמוקרטיה אינה זקוקה: לְאבהמשךהמשך לקרוא "עוד קונפוציוס חי, על 700 קמ״ר"

דון בנימין ומלחמתו במטריות

פרצי רחמים עצמיים מאפיינים את הרטוריקה של ראש הממשלה בימים האלה: הוא עומד על משמר הנצח נגד האנשים הרעים מבחוץ ונגד האנשים החצופים מבפנים. את מקום המדינאות תפסה המראה בזמן הגילוח. להמשך קריאה לחץ כאן.

"מדינה בלי כתמים": ישראל בעיני העולם, 1959

רפי מן מסתכל בנוסטלגיה על הדימוי שהיה לישראל לפני מלחמת ששת הימים. עם זאת, יש לזכור שביקורת כלפי ישראל הייתה כבר לפני כן. אסור לשכוך את פרשת קיביה ב-1953 ואת ההתנהלות שלנו בגבולות עם מדינות ערב… למאמרו של רפי מן לחץ כאן.

"פשוט תכריז על עצמך כמידען, והשכר שלך יהיה גבוה מספרן"

מידען, ספרן, אנליסט עסקי, או מנהל מרכז מידע – הם שמות שונים למקצוע שהגדרותיו מבולבלות. בעידן המידע נדרשים אנשים שיודעים למצוא מידע, אלא שבאקדמיה ובגופים ציבוריים ופרטיים לא יודעים איך להתמודד עם הבלגן השורר בתחום – מה שבא לידי ביטוי גם בשכר המשולם למידענים.הלוואי שזה היה נכון. התואר זה הרבה פעמים פיקציה.להמשך קריאה לחץ כאן. 

למה הממשלה לא מספרת לכם שיש מים בשפע

מאז תחילת הסכסוך הישראלי־פלסטיני, המים היו מקור לדאגות בארץ ישראל. היום, אחרי שהמהפכה הטכנולוגית הניבה שפע של מים, הממשלה עדיין מצניעה את ההישגים הללו, ומטעמים פוליטיים וכלכליים טוענת למחסור. להמשך קריאה לחץ כאן.

ב"ג ושרון: על שקרים וטילים גרעיניים

ביום שני, 24 בנובמבר 1958, הגיע אלוף משנה אריק שרון ללשכתו של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון. זו היתה השיחה שבה שאל אותו בן-גוריון "אם נגמל מאמירת לא אמת". ציטוט שליווה כצל את הקריירה של שרון במשך שנים ארוכות. להמשך קריאה לחץ כאן.

אולי לא פליטים, ללא ספק בני אדם

מדוע ראוי להעניק לשלילת זכויות פוליטיות למשל (המקנה מעמד פליט על פי האמנות הקיימות) משקל כבד יותר ממצוקה כלכלית?  אחרי הכול, מצוקה כלכלית פוגעת בצורה דרמטית באיכות חייהם של בני אדם לא פחות מפגיעה בזכויות האזרח שלהם: העניים נאלצים למכור את גופם ואת נפשם, את ילדיהם ואת חירותם, כדי לשרוד. חייהם הם לא פעם גיהינוםהמשךהמשך לקרוא "אולי לא פליטים, ללא ספק בני אדם"

המכתב ש(לא) כתב נלסון מנדלה ליאסר ערפאת

כמעט לפני 20 שנה, כאשר הכול היה תלוי על בלימה, הושבתי את נלסון מנדלה לפני שולחן הכתיבה שלי, והכתבתי לו מכתב תמיכה, אמפתיה, נזיפה ועצה לחברו יאסר ערפאת. זה היה נסיון לנחש מצב-דעת מהפכני, לא ביטוי של הסכמה מלאה, או חלקית, עם הדעות הניתנות כאן. להמשך קריאה לחץ כאן.

מדיניות ארצות הברית לגבי פקיסטן ונשק גרעיני

מה עושים ששני אינטרסים מתנגשים. מצד אחד לחמו האמריקנים נגד תפוצתו של נשק גרעיני. אך מצד שני היו זקוקים לפקיסטן במסגרת המלחמה באפגניסטן. המאסר של פרז שניסה לשחד פקיד מכס ולהבריח רכיבים המיועדים לפיתוח נשק גרעיני עורר ויכוח בממשל רייגן לגבי הטלת סנקציות על פקיסטן. להמשך לחץ כאן.

מי מוחק את ההיסטוריה הישראלית

הנה הצעה לשר החינוך הרב שי פירון: נסה לדבר עם בוגרי תיכון ישראלים, על תקופת הצנע, "כור ההיתוך", הפנתרים השחורים, הסכם השילומים עם גרמניה, פעולות התגמול, העסקה עם צרפת ובריטניה שקדמה למבצע סיני, הממשל הצבאי על ערביי ישראל בשנים 1965-1948, הסיבות לפרוץ מלחמת ששת הימים, אירועי ואדי סאליב, פרשת לבון, המהפך הפוליטי של 1977, מדיניותהמשךהמשך לקרוא "מי מוחק את ההיסטוריה הישראלית"

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל