פורסמה בבלוג של ארכיון המדינה רשומה המתייחסת לפגישתו של אורי לוברני, מי שהיה שגריר ישראל באירן, עם השאח. הפרסום נעשה בעקבות פרסום מקיף בשם: "35 שנה לעלייתו לשלטון של האייתוללה רוחאללה חומייני – נציגי ישראל מדווחים" שהביא בהרחבה את העניין באתר האינטרנט של ארכיון המדינה.
ארכיון לפי מחברים:יובל
הכה את הסוכן: האם ארגוני ביון הצליחו לשנות את ההיסטוריה?
קנוניות ומזימות, תוכניות אפלות וקשרים שנרקמים בחדרים אפופי עשן: ארגוני ביון תמיד הלהיבו את דמיונם של פרשנים, כותבים ועיתונאים מכל הסוגים. במזרח התיכון, למשל, יש לא מעטים שקוראים בשקיקה על הרפתקאותיו של סוכן מוסד בשם שמעון אילות, שמוצא את עצמו בימים אלו במרכז תשומת הלב העולמית. אבל אפילו אם נתעלם מקונספירציות חסרות ביסוס, עד כמההמשךהמשך לקרוא "הכה את הסוכן: האם ארגוני ביון הצליחו לשנות את ההיסטוריה?"
הייתה מלחמה?
החברה הישראלית היא חברה ללא עבר. מלחמת חמישים הימים, שנגמרה רק לפני שלושה שבועות, נמחקה כמעט לחלוטין מן הזיכרון הקולקטיבי. לכאורה מדינה שניהלה מלחמה ארוכה באויב חלש בהרבה וסיימה אותה ללא הכרעה נדרשת לחשבון נפש ציבורי—מה הוביל אותנו למלחמה הזאת, שהתבררה במבט לאחור כהעתק מדויק של קודמותיה? מדוע התנהלה כפי שהתנהלה ומה הלקחים שיש להפיקהמשךהמשך לקרוא "הייתה מלחמה?"
המקורות החשאיים של המזל"טים ככלים תוקפים.
להלן קישור לעדכון של מכון הביטחון הלאומי (The National Security Archive)
בלי סכין בין השיניים
הביוגרפיה החדשה של משה דיין עוסקת במורכבות של חייו האישיים, אך יותר מכל מלמדת שהמצביא מדגניה אהב להילחם בשדה הקרב ופחות בזירה הפוליטית. להמשך קריאה לחץ כאן.
ממשל ניקסון ותוכנית הגרעין של ישראל
איש משרד ההגנה פול וורנקי הזהיר בתחילת 1969 שתכנית הגרעין הישראלית "היא הדבר המסוכן ביותר באזור [שהוא] מסוכן מספיק [כבר] ללא נשק גרעיני" (ראה כאן). למרות זאת, הנשיא ניקסון התעלם מדעה זו ומדעתם של פקידי ממשל אחרים בנושא. לקריאת הלקט של המכון למחקרי ביטחון לאומי לחץ כאן.
סרבנות מודיעינית: למה אני מתנגד למכתב הסרבנים של 8200
לאחרונה, הוציאו מילואימניקים מיחידה 8200 מכתב סרבנות שנשלח לבכירים באמ"ן ולראש הממשלה נתניהו. בוגרי היחידה מאשימים את הזירה הפלסטינית בחדירה לא מוצדקת לפרטיות של אנשים חפים מפשע, אטימות מוסרית, סיוע לגורמים פוליטיים והתעלמות מלגלגת מדוקטרינת הפקודה הבלתי חוקית בעליל. עד כמה הטענות שלהם נכונות, ואלו צעדים הן מצדיקות? להמשך קריאה לחץ כאן.
צומוד דיפלומטי: ההתחפרות כמדיניות החוץ של ישראל
עד שהוחלפו על ידי החמאס, היו האיראנים הנאצים התורנים שלנו. האיום שהציבו לישראל הוצג על ידי נתניהו ומדברריו כפצצה מתקתקת, שישראל תיאלץ, בתוך חודשים, לפעול צבאית כדי לנטרל אותה אפילו לבד, "וימות העולם". את ההסכם שהתגבש בין המערב לאיראן אחרי עליית עלי רוחאני לשלטון הגדיר נתניהו כהונאת ענק, פיתיון שהמערב הטיפש בולע בחולשתו. נתניהו חזרהמשךהמשך לקרוא "צומוד דיפלומטי: ההתחפרות כמדיניות החוץ של ישראל"
מטביעת אצבע בדיו לחתימת השם: 50 שנה למבצע 'ביעור הבערות'
ב-1961 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפקד אוכלוסין במדינת ישראל. [תעודה 1] [ארכיון המדינה-גל18068/4] תוצאות המפקד הראו שכרבע מיליון מהיהודים המבוגרים בישראל (מגיל 14 ומעלה) אינם יודעים קרוא-וכתוב בשום שפה (להלן: "בערים"). מתוכם למעלה מ- 162 אלף אנשים לא ידעו כלל קרוא וכתוב, שני שלישים מתוכם נשים, ולמעלה מ-96 אלף היו בערים למחצה. הסקר הראה כי אמנם רוב הבעריםהמשךהמשך לקרוא "מטביעת אצבע בדיו לחתימת השם: 50 שנה למבצע 'ביעור הבערות'"
בני גנץ: המצב חרקירי, או כיצד משפיע תקציב הביטחון על התור בסופר
הראיון עם רא"ל בני גנץ שהתפרסם במוסף החג של ידיעות אחרונות מפיק פנינים. עד הרגע שבו מגיעים לתקציב הביטחון המקודש, גנץ נשמע אדם סביר במונחים ישראלים–ביטחוניסט מתון יחסית. אבל ברגע שבו מגיעים הדברים לציפור הנפש הטון משתנה ונעשה היסטרי. להמשך מאמרו של אביעד קליינברג לחץ כאן.