ארכיון לפי מחברים:יובל

"פרשת הגבורה שאולי אין לה דומה בתולדות מלחמתנו…" – כך תיאר ד"ר אברהם קצנלסון (ניסן) את המערכה על הרובע היהודי במלחמת העצמאות שהסתיימה בכניעתו ב-28.5.1948 – פרסום במלאת 66 שנים למערכה זו. לקריאת מאמר ראה כאן.

המפות המודפסות בישראל אינן מציגות את "הקו הירוק" שמפריד בין שטחה הריבוני של המדינה לבין השטחים שכבשה ב-1967. זו תוצאה של החלטות סודיות שקיבלה ממשלת ישראל חודשים אחדים לאחר תום המלחמה. תמלילי הדיונים ומסמכי ההחלטה מוצגים כאן. להמשך קריאה לחץ כאן.

"סטודיו פיקס פודרה, תרסיס לחות פיקס פלוס, טוש הארה כקונסילר, עיפרון גבות, מסקרה שקופה לגבות". כך תיאר בגאווה המאפר מתן מרחב בפורום ברשת את התהליך המורכב שביצע על פניו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. הוצאות האיפור והשיער של ראש הממשלה הן בין אלו שזינקו משמעותית בתקופת נתניהו, וכיכבו בדו"חות הביקורת בעניין. גם שערו המתוחזקהמשךהמשך לקרוא "מקום בצל ההיסטוריה: מה יש ומה יישאר מבנימין נתניהו"

בשנים האחרונות החלה קהילת הארכיונאים העולמית, לצדם של פעילי זכויות אדם ומשפטנים, לגבש עקרונות וקווים מנחים שנוגעים לגישה לארכיונים. מסמכי העקרונות נוסחו בעזרת מילונים מקצועיים, מסמכי מדיניות של גופים מדינתיים ובין-מדינתיים, ופסיקה של בתי דין לאומיים ובינלאומיים. מסמכי העקרונות המקצועיים נועדו לסייע לארכיונים ולארכיונאים לעמוד בחובתם האתית להבטיח גישה רחבה ככל שניתן לחומרים הארכיוניים, תוךהמשךהמשך לקרוא "עקרונות בינלאומיים בדבר הגישה לארכיונים"

לצד שמירה על החומרים המופקדים בו, עיקר תפקידו של ארכיון הוא הנגשת חומרים אלה לציבור. דו"ח עקבות "עניין של גישה", מסכם את ממצאיו של מחקר ממושך בדבר החסמים הקיימים בגישה לארכיונים הממשלתיים בישראל. הדו"ח מציג המלצות לשיפור הגישה לארכיונים הממשלתיים ולעמידתם בחובותיהם החוקיות. לקריאת הדו"ח לחץ כאן.

מה תפקידה האמיתי של סעודיה, מדוע ארה"ב היא המבוגר האחראי ובמה אכזבה צרפת. סיפורה של המערכה שהפכה מיליונים לחסרי בית דרך המדינות שממלאות בה תפקיד מרכזי. נקודת מבט מעניינת כל המצב בסוריה. להמשך קריאה לחץ כאן.

לפי מרדכי בר-און במאמרו על בטחון ישראל בעשור השני שהופיע בקובץ העשור השני בהוצאת יד יצחק בן-צבי, התבוסה הניצחת שכוחותיו של היישוב היהודי הנחילו לפלשתינים בשנת תש"ח, והשתלטותה של ממלכת ירדן על רוב שטחי הארץ שנותרו בידי הערבים, הפכה את הפלשתינים למשך עשרים שנותיה הראשונות של המדינה מגורם מדיני וצבאי לבעיה הומניטרית של פליטים ועקוריםהמשךהמשך לקרוא "הפלשתינים חוזרים"

הינשוף מתגייס למלחמות הקודש – וממשיך להתבונן מקרוב על הג'יהאד במאה העשרים. בפעם שעברה, כתבנו על ויכוחי המלחמה הצודקת במסורת המוסלמית, והפעם נדבר על הג'יהאד והח'ליפות האסלאמית כרעיונות פוליטיים. כיצד התפתח רעיון הח'ליפות במסגרת שיתוף הפעולה בין הסולטן העותומאני למלכה ויקטוריה, ומדוע החליטו קצינים חובבי ויסקי משובח להכריז על ג'יהאד נגד הכופרים? הפוסט שלפניכם מתבססהמשךהמשך לקרוא "על ויסקי וג'יהאד: מבט קרוב על מלחמת קודש – חלק שני"

בשנת 1905 הרצה יצחק אפשטיין באספה שנערכה בבזל על השאלה הערבית וטען כי הממסד הציוני מתעלם משאלה זו. הוא נטרד מאוד בשל פינוי האריסים הדרוזים מאדמות מטולה ב-1896. בשלב הנוכחי, אמר, "שאלת העם היושב בה [בא"י], עובדיה ואדוניה האמיתיים, עדיין לא נתעוררה לא במקום המעשים ולא במדרש", אולם לדעתו עלולה תנועה שכזאת להתפתח בעתיד הלא-רחוק:המשךהמשך לקרוא "שאלה נעלמה"