ארכיון לפי מחברים:יובל

"הרעיונות של כלכלנים ופילוסופים פוליטיים, גם שהם נכונים וגם שהם שגויים, הם בעלי עוצמה יותר מכפי שמובן על ידי כלל האנשים. משוגעים הנמצאים בשלטון, אשר שומעים קולות באוויר, מזקקים את הטירוף שלהם מקשקושים אקדמאים [ששמעו] מספר שנים קודם לכן".

"הדרכון הוא האיבר היקר ביותר לאדם. הוא גם לא נוצר בדרך פשוטה כל כך כמו האדם. אדם יכול להיווצר בכל מקום באופן הפזיז ביותר ללא סיבה הגיונית – אבל דרכון לאולם לא. לכן גם מכירים בו כשהוא טוב – ואילו האדם יכול להיות טוב מאין כמוהו, ובכל זאת לא יכירו בו…"מתוך: "שיחות של פליטים"/ברטולט ברכט

בכל פעם שנבחרת ממשלה חדשה בישראל מתחילות להופיע הערכות שונות לגבי משך כהונתה של הממשלה. יש לזכור שהבחירות עכשיו היו לכנסת ה-23 אבל מדובר בממשלה ה-35. מכאן ולא תמיד יש תאימות בין משך כהונת הכנסת למשך כהונת הממשלה. אמנם שמתפזרת הכנסת מתחלפת הממשלה לאחר הבחירות אבל לפעמים מתחלפת הממשלה במהלך כהונתה של הכנסת הנשארת עלהמשךהמשך לקרוא "האם הממשלה תחזיק מעמד"

המשטר הדמוקרטי הוא מיוחד בין כל שיטות המשטר מכיוון שהוא המשטר היחיד שלא ניתן לשאת אותו על כידונים. אם האזרחים אינם מעוניינים בדמוקרטיה, אין דבר שהמשטר יוכל לעשות כדי למנוע את החלפתה במשהו אחר. ואם האליטה אינה מעוניינת בדמוקרטיה והאזרחים אפאתיים כלפיה, גם אז הדמוקרטיה תיפול, או ליתר דיוק – תשקע לאיטה ותתחלף כמעט מבליהמשךהמשך לקרוא "על הסכנה לדמוקרטיה"

"הסכנה הגלומה בשחיתות, חמורה לדעתי מכל סכנה אחרת שהמדינה חשופה לה. כל ניסיון למזער את חומרת התופעות עליהן מתריע המבקר בתחום טוהר המידות או ניסיון להעניק להן לגיטימציה – משמעו מתן יש להרס המנהל הציבורי הראוי למדינה דמוקרטית" אליעזר גולדברג לשעבר מבקר המדינה

במהלך אוקטובר 2000 היו גל של מהומות והפגנות אלימות של ערביי ישראל, אשר פרצו ב-1 באוקטובר 2000, יומיים אחרי פרוץ האינתיפאדה השנייה, ושלושה ימים אחרי עלייתו של ראש האופוזיציה, אריאל שרון, להר הבית. על רקע זה, ב-25 לאוקטובר 2000, כתב יורם גבאי[1] מאמר בגלובס[2] ובו התייחס בין היתר להקשר של "פסק זמן" בתהליך השלום הישראליהמשךהמשך לקרוא "דילמת פסק הזמן"

ב-15 למאי 2020 מעלה בן כספית השאלה האם פניו של בנימין נתניהו לבחירות חדשות? גורמים פוליטיים העריכו אמש שלא מן הנמנע שהמרד בליכוד והמשבר שחווה נתניהו כעת מול בכירי מפלגתו הם תוכנית יזומה לטרפודה ברגע האחרון של ממשלת האחדות הלאומית. חשש דומה נרשם אתמול גם בצמרת כחול לבן. הרעיון הוא כזה: שני איומים מרכזיים הובילוהמשךהמשך לקרוא "האם יהיו בחירות רביעיות?"

ב-3 לינואר 2001 פורסם ב-Ynet, שיו"ר הליכוד והמועמד מטעמו לראשות הממשלה, ח"כ אריאל שרון, אמר במהלך סיור בבקעת הירדן, שראש הממשלה, אהוד ברק, שאיים על העם במלחמה, משתמש בשיטה חדשה לה לא היינו רגילים בעבר. לפי דבריו, "מנהיגות צריכה לתת תשובה לא מתוך הנחה שאו שמוותרים על הכל או שיש מלחמה, זה לא שחור ולבן.המשךהמשך לקרוא "התכנית המדינית של אריאל שרון"

ב-14 בדצמבר 1993 נערך יום עיון מטעם המרכז למחקרי השלום על מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי האזור.[1] בחלקו הראשון עסקו הדוברים בהשתלבות במרחב לאור אינטרסים כלכליים, מדיניים ואסטרטגיים. הדובר הראשון היה פרופסור שלמה בן-עמי, לדבריו המבנה הגאוגרפי והתרבותי של ישראל יכתיב השתלבות במרחבים שונים ולאו דווקא במרחב אחד. גם אם תתפתח השתלבות במרחבהמשךהמשך לקרוא "מקומה של ישראל במזרח התיכון לנוכח אתגרי השלום"

בספרו של ג'קי חוגי, אלף לילה.קום, מובאים דבריו של ד"ר עבד אח-חמיד אנסארי, חכם דת ופובליציסט מאוניברסיטת קטר, המנסה להסביר את מקורות הפער בין מדינת ישראל לשכנותיה. היה זה כנראה על רקע פרסומו של דוח ועדת וינוגרד על התנהלות מדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה ואולי גם העמדתו לדין של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט (הספרהמשךהמשך לקרוא "למה ישראל תמיד מנצחת?"