סיום שלטונו של רודן

לפעמים אני נהנה לקרוא מאמר ישן ולמצוא בו אזכור מסוים שנראה תמיד רלוונטי. ברצוני להתייחס לסוגיית דרכי הסיום של שלטון רודני במדינה כלשהי. ב-2011, על רקע אירועי האביב הערבי כתב יואב קרני מאמר בשם "מצרים בדרך בורמה". אחד האזכורים במאמר תפס לי את העין. מדובר בסיפורו של יאקובו גואון, שליט ניגריה, האיש שהציל אותה מהתפרקותהמשךהמשך לקרוא "סיום שלטונו של רודן"

המחאה בעקבות מלחמת לבנון הראשונה

מלחמת לבנון הראשונה עוררה מחאה חריפה מצד מתנגדיה. לאחר טבח סברה ושתילה (16 בספטמבר 1982) התרחבו מעגלי המחאה והתקיימו הפגנות רבות. ב-19 לספטמבר, לדוגמה, התרחשה הפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים בה השתתפו 40,000 מפגינים. ראה: כתבה בדבר בשם "תגובה ברוטאלית של המשטרה נגד מפגינים בירושלים ובתל-אביב".

מילים על המיעוט

מרבים להגיד לנו שרוב העם הוא ימין ושרובו רוצה את נתניהו. אז מתברר שגם ב-1982 היה רוב לימין. ב-20/10/1982 פורסם בעיתון דבר מכתב של אורי ברנשטיין לראש הממשלה דאז מנחם בגין ובו הוא סיפר לו על המיעוט. חלק מהדברים נראים כאילו נכתבו היום. מקור: דבר, 20 לאוקטובר 1982 (עיתונות יהודית היסטורית)

מערכות בחירות אז והיום

ב-28 בפברואר 1999, על רקע מערכת הבחירות לכנסת ה-15 ולראשות הממשלה, כתב איתן הבר מאמר דעה בנוגע לדרך הפעולה במערכה נגד בנימין נתניהו ותומכיו. ברצוני להביא פה את דבריו עם שינויים קלים. ידיעות אחרונות, 28.2.1999 עבור מפלגות מסוימות הבחירות אינן עוד יום מבחן לדמוקרטיה. עבורן יום הבחירות הוא חזות הכול, ובעיקר הפרנסה, הקיום. אם חלילההמשךהמשך לקרוא "מערכות בחירות אז והיום"

יציבות שלטונו של נתניהו על רקע אירועי האביב הערבי

בשנת 2011 באמצע הקדנציה שלה, עמדה ממשלת ישראל מול רעידת אדמה אזורית: סדרה של הפיכות פנימיות, שזכתה מערב לכינוי האביב הערבי, והביאה לנפילתם של כמה וכמה שליטים ערביים ותיקים. בכל רחבי המזרח התיכון העמידו השלכותיהן של התקוממויות הללו במבחן קשה את המערכות הפוליטיות שנסמכו על האמריקנים, ואשר לפחות על פני השטח היו במשך עשרות שניםהמשךהמשך לקרוא "יציבות שלטונו של נתניהו על רקע אירועי האביב הערבי"

הגיגים על הדמוקרטיה

כפי שראינו, תפיסת העולם הדמוקרטית מורכבת, רבת-פנים ובהחלט אינה פרה קדושה, והיא נשחטה פעמים רבות על ידי חברות מערביות הנושאות את דגלה (לביקורת על הדמוקרטיה לחץ כאן). ברצוני להביא כאן סקירה קצרה על המושג דמוקרטיה ולהביא בסופה את חמשת המרכיבים העיקריים החיוניים לקיומה של דמוקרטיה. ראה: הדמוקרטיה: המושג והתפתחותו ההיסטורית.

איראן והגרעין

ב-4 לספטמבר 2020 פורסם במעריב, שנציגי הסוכנות לאנרגיה אטומית ערכו ביקורת במתקן גרעין בטהרן. לפי הכתוב, עלה כי איראן מחזיקה בכ-2,105 ק"ג אורניום – כמות הגבוהה פי 10 מהכמות המותרת לה על פי הסכם הגרעין ב-2015.[1] לכל המבוהלים, אני רוצה להזכיר שלפני 25 שנה הזהירו שבעוד שנה, אבל לכל היותר בעוד 10 שנים, תהיה לאיראניםהמשךהמשך לקרוא "איראן והגרעין"

חזרה לשפעת האסייתית

גם במקרה של השפעת האסייתית  ב-1957 היה פער בין הערכות משרד הבריאות לדיווח של הרופאים (הם דיווחו רק על 75,000). מקור: https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1957/11/05/01/article/64 ראה גם: לפעמים המגפה חוזרת, הארץ, 22.5.2011.

דמוקרטיה במצבי חירום

חשיבותו העקרונית של הנושא והרלוונטיות הרבה והתמידית שלו לגבי ישראל נדונו ביום עיון שערכה האוניברסיטה הפתוחה בנושא באפריל 2001. ברצוני להביא פה את דבריו של פרופ' קלוד קליין מן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית שנאמרו באותו יום עיון. אמנם הדברים נאמרו לפני כמעט עשרים שנה, אבל לדעתי הם רלוונטיים מאוד גם כיום. לפי קליין, מן הבחינההמשךהמשך לקרוא "דמוקרטיה במצבי חירום"

עקרונות המשטר הדמוקרטי המודרני

חוזרים ואומרים לנו שאחד מאבני היסוד בדמוקרטיה זו הזכות לבחור ולהיבחר ועקרון הכרעת הרוב. החלטתי לחזור לבית ספר וללמוד מה הם עיקרי השלטון הדמוקרטי. אתם מוזמנים לקרוא. הכול זמין באינטרנט.

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל