היום אני רוצה לחלוק איתכם תובנה מעניינת על תפקיד החשש מפני פוטנציאל הנשק הגרעיני של גרמניה המערבית בגיבוש מדיניות אי-ההפצה הגרעינית בתקופת ממשל קנדי. מסתבר שזו הייתה אחת הסוגיות המרכזיות שהעסיקו את קנדי והממשל שלו.
קצת רקע – בשנת 1954, קנצלר גרמניה המערבית קונראד אדנאואר התחייב שגרמניה לא תפתח נשק גרעיני. אך למרות התחייבות זו, בוושינגטון המשיכו לחשוש מהפוטנציאל הגרעיני הגרמני, במיוחד לאור העובדה שגרמניה פיתחה תשתית אזרחית לאנרגיה גרעינית.
קנדי סירב לסייע לתוכנית הגרעין הצרפתית, מחשש שזה יעודד את הגרמנים לחתור לנשק גרעיני משלהם – מהלך שלדבריו "יזעזע את נאט"ו מהיסוד". הוא גם איים שאם גרמניה תפר את התחייבותה משנת 1954, ארה"ב תשקול "לצאת" מאירופה.
דיונים רבים בממשל עסקו באפשרות של שיתוף פעולה גרעיני צרפתי-גרמני, למרות הכחשות גרמניות חוזרות ונשנות. הרעיון של כוח גרעיני רב-לאומי בנאט"ו (MLF) שיכלול גם גרמנים, נועד לספק לגרמנים תפקיד גרעיני מבלי שיוכלו לפתח נשק עצמאי.
בסופו של דבר, החששות מפני הפוטנציאל הגרעיני הגרמני היוו את אחד המנועים המרכזיים במאמצי אי-ההפצה של קנדי, כולל ניסיונותיו לקדם הסכם אי-הפצה וקידום הרעיון של הכוח הגרעיני הרב-לאומי. זו הייתה בהחלט סוגיה מרכזית עבור הממשל האמריקני באותה תקופה.
מעניין לראות כיצד הזיכרונות מתקופת מלחמת העולם השנייה והחשש מפני עוצמה צבאית גרמנית, המשיכו להשפיע במידה רבה כל כך על המדיניות האמריקאית בתקופת המלחמה הקרה. זה גם ממחיש את החששות שליוו את התפתחות התוכניות הגרעיניות של מדינות שונות באירופה בתקופה זו.
דברים אלה מבוססים על פרסום של הארכיון למחקרי ביטחון לאומי מלפני שש שנים.
לקריאת הפרסום לחץ כאן.
מסע בזמן 