לפני שש שנים, ראה אור ספרו של יאשה מונק "העם נגד הדמוקרטיה". בספר זה, הוא הצביע על סכנות חמורות העומדות בפני הדמוקרטיה הליברלית בעולם המערבי.
מונק טען שעליית הזרם הפופוליסטי והניכור ההולך וגובר בין הציבור למוסדות השלטון מהווים איומים משמעותיים. הוא חשף כיצד הדמוקרטיה הפכה לכלי המגן על זכויות הפרט, אך אינה משקפת עוד באמת את רצון הבוחרים, בין היתר בשל השפעת כוח הכסף בזירה הפוליטית.
לפי ניתוחו, התוצאה הצפויה היא עליית "דמוקרטיות אי-ליברליות", בהן מנהיגים פופוליסטיים ישתלטו על מוסדות הדמוקרטיה, צעד שיוביל בסופו של דבר לדיקטטורות אלקטורליות.
אם כי מונק הציע דרכים להתמודדות עם האתגרים הללו, הוא הודה שזו משימה קשה ביותר. והנה, שש שנים מאוחר יותר, אנו עדים להתממשות החששות שהעלה אז.
האם אכן הדמוקרטיה בסכנה? מה ניתן לעשות כדי להגן עליה? הדיון בסוגיות אלו הוא חיוני ודחוף יותר מתמיד. יש לחזק את אמון הציבור במוסדות השלטון, להגביל את השפעת הכסף בפוליטיקה, ולוודא שהדמוקרטיה משקפת את רצון הבוחרים באמת. רק כך נוכל לשמר מערכת פוליטית חופשית ובריאה לטובת הדורות הבאים.
מסע בזמן 