בנובמבר 2006, לאחר מלחמת לבנון השנייה, פרסם מכון ראות התרעה בסיסית בה הוא טען שהטרור הוא בעיה קיומית למדינת ישראל. כאשר קוראים דברים אלה היום לאחר 17 שנים, רואים כמה הם נשארו רלוונטיים גם כיום. להלן עיבוד של מהות ההתראה והמסקנות הנגזרות ממנה:
המלחמה בלבנון והפעילות הצבאית של ישראל חשפו משבר במדיניות הביטחון הלאומי של ישראל. המשבר נובע מחוסר הרלבנטיות של ישראל מול האיום שנוצר על ידי מערך ההתנגדות לקיומה.
מערך ההתנגדות כולל את ארגוני הטרור בלבנון והשטחים הפלסטינים. מטרותיו הן למנוע מישראל כל הישג צבאי או מדיני לקראת הבטחת קיומה, וליצור מציאות של מדינה פלסטינית/ערבית/אסלאמית אחת במקומה של מדינת ישראל.
ישראל, לעומת זאת, מתנהלת כאילו הטרור הוא איום טקטי ובגדר מטרד. היא מתמקדת בפתרון הצבאי של האיום, בעוד שהפתרון האמיתי דורש מענה מערכתי.
חוסר הרלוונטיות של ישראל מביא לכישלונות צבאיים חוזרים ונשנים וחוסר אונים מדיני מול מערך ההתנגדות.
מסקנות
על ישראל לעדכן את תפיסת הביטחון שלה באופן שיכיר במשמעות הקיומית של איום הטרור. המענה הישראלי צריך להיות מערכתי, הכולל היבטים צבאיים, מדיניים, כלכליים ותודעתיים.
להלן כמה צעדים שישראל יכולה לנקוט כדי להתמודד עם המשבר:
- לפתח יכולות צבאיות מתקדמות יותר כדי להתמודד עם הטרור המדויק והמתוחכם.
- לפתח מדיניות מדינית אגרסיבית יותר, המכוונת להחלשת מערך ההתנגדות.
- לחזק את הקשרים הכלכליים והתרבותיים עם מדינות ערביות ידידותיות, כדי לבודד את מערך ההתנגדות.
- להשקיע בחינוך ובתרבות כדי לחזק את הזהות הישראלית והתמיכה במדינה.
צעדים אלו יסייעו לישראל להתמודד עם המשבר במדיניות הביטחון הלאומי שלה ולשמור על קיומה.
מסע בזמן 