בימים האחרונים, רבים מנסים לקשור בין אירועי האלימות הקשים של 7 באוקטובר לבין תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה בשנת 2005. אך האמת היא שהקשר הזה חסר בסיס.
לאחר עיון במסמכים אמריקאיים מתקופת ההתנתקות, ברור שטענות אלו הן תעמולה פוליטית גרידא. ההתנתקות לא יצרה את הבעיות שהובילו לאירועים האחרונים, ואלו שורשיהם במקומות אחרים לגמרי.
ראשית, עוד לפני ההתנתקות לא הייתה נוכחות צה"לית של ממש בערים ובכפרים הפלסטינים. הכוחות התרכזו סביב ההתנחלויות בלבד. כך שההתנתקות לא שינתה את המצב הביטחוני באופן משמעותי.
שנית, אלימות פלסטינית, ירי רקטות על ישראל, והתחזקותם הצבאית והפוליטית של ארגוני הטרור כמו חמאס – כל אלה החלו עוד שנים לפני ההתנתקות, שלא יצרה אותם.
שלישית, ההתנתקות תוכננה ויושמה בתיאום עם הרשות הפלסטינית, ונועדה לקדם את "מפת הדרכים" לפתרון של שתי מדינות. הצד הפלסטיני אף ציפה שההתנתקות תפתח דרך ל"סינגפור פלסטינית" בעזה.
רביעית, השתלטות חמאס האלימה על עזה ב-2007, שהובילה להחרפת המצב, הפתיעה את כל הצדדים ולא נבעה כלל מההתנתקות.
האמת היא שאם מחפשים נקודת ציון בהיסטוריה שהובילה לאירועי 7.10, יש לחזור למבצע צוק איתן ב-2014. מצבו הכלכלי והפוליטי הקשה של חמאס אז, והחרמתו לאחר מכן על ידי ממשלת נתניהו, הם שהובילו לתהליך הידרדרות שהגיע לשיאו באירועים האחרונים.
כך שההתנתקות לא רק שאינה האשמה, היא אף נועדה למנוע את המצב שאליו הגענו. ניסיון לקשור אותה לאירועי 7.10 הוא בלוף פוליטי חסר שחר. האחריות נופלת במקומות אחרים לגמרי.
מבוסס על פרסום של מכון עקבות: https://www.akevot.org.il/article/disengagement-and-october-7/?full 1/1
מסע בזמן 