להלן דברים שכתב שלום ירושלמי בזמן ישראל:
מזכ"ל מפלגת העבודה ערן חרמוני מכה שוב. אחרי שיצא בקריאה לאחד בין העבודה וכחול-לבן ולהעמיד את בני גנץ בראש האיחוד, הוא יוצא ביוזמה חדשה וקורא היום לרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט להצטרף למפלגת העבודה ולהתמודד על הנהגתה.
"ההצטרפות של איזנקוט תתרום לנו רבות ותחזיר אותנו למגרש של הגדולים", אומר חרמוני לזמן ישראל. "אנחנו חייבים לחזור ולהיות מפלגה שנאבקת על השלטון ולא נישה קטנה כמו מרצ. הפעמים היחידות שחזרנו היו עם יצחק רבין ואהוד ברק.
"כדי לחזור ולהיות מפלגה גדולה, עלינו להוביל סדר יום ציבורי בסוגיות הליבה ובין היתר בנושאים המדיניים והביטחוניים, ולבוא ממקום של תפיסה ביטחונית וציונית. המרכז-שמאל צריך תנועה ומפלגה ולא רשימת יחיד או מפלגת אווירה.
"העבודה היא המפלגה הדמוקרטית היחידה במרכז-שמאל ולכן גם האופציה הטובה ביותר עבור איזנקוט. העבודה ואיזנקוט זה כמו כפפה ליד".
יו"ר העבודה מרב מיכאלי והמזכ"ל חרמוני מסוכסכים מזה תקופה ארוכה, בעיקר על דרכי וסגנון השליטה שלה במוסדות המפלגה. הקריאה הזו של המזכ"ל תעצבן אותה עוד יותר. מדובר בעצם בהבעת אי-אמון במיכאלי, שלא מוכנה להגיב על הדברים.
חרמוני לא מתרגש. "זו לא קריאת תיגר על מיכאלי", הוא אומר, "אנחנו מפלגה דמוקרטית ואני בטוח שהיא תברך על ההצטרפות של איזנקוט. זה טוב למפלגה.
"מיכאלי בעצמה תומכת בעיקרון של פריימריז וברור שזה לא כדי שנישאר עם מועמד אחד. אנחנו לא יש עתיד ויאיר לפיד. המפלגה בימים הכי גדולים שלה הכילה מנהיגים חזקים שהתמודדו על הבכורה וזה רק חיזק אותה".
"קיבלנו שבעה מנדטים בבחירות האחרונות. אני עושה ואמשיך לעשות כל מאמץ כדי לחזק את המפלגה ולצרף אליה מנהיגים בעלי שיעור קומה מיוחד ולשמור על מוסדותיה הדמוקרטיים כדי שלא תישאב לשוליים הצרים", מסכם מזכ"ל העבודה. מיכאלי, כאמור, אינה מגיבה על הדברים ולא ברור אם היא בעד או נגד הצטרפותו של איזנקוט.
מסע בזמן 
פרסם את זה מחדש ב-עולם הידע של יובלוהגיב:
ביום שני הבא יערכו בחירות לראשות מפלגת העבודה. המתמודדים הם יושבת הראש הנוכחית, מירב מיכאלי ויולה מתמודד מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני. מדובר במאבק על עתיד המפלגה, בין המשך המצב הקיים לבין הבאת גורם חיצוני למפלגה שיוביל אותה לאיחוד עם מפלגה אחרת. כבר בינואר שנה זו קרא חרמוני לצירופו של איזנקוט למפלגה על מנת שיוביל אותה בחזרה להרמוניה. להלן הדברים כפי שפורסמו אז על ידי שלום ירושלמי.
אהבתיאהבתי