ב-23 לפברואר 2001 התראיין בועז אפלבאום בנוגע לספרו, בית ספר לראשי ממשלה, למקומון צומת השרון. להלן הקטע בראיון שהתייחס לבנימין נתניהו ולאהוד ברק:
את הספר החליט אפלבאום לפרסם בעקבות הקדנציה הכושלת של נתניהו. "ראיתי את סדרת הכישלונות המזוויעה של ביבי, ואמרתי לעצמי שסטודנט אחד יש לי. השגיאות של קשורות באופי המחורבן שלו. הוא פשוט נוכל, ומי שמנסה להשוות אליו את ברק טועה, כי ברק הוא בחור יש והגון ובעל כוונות טובות, שלא ידע איך לעבוד. ביבי הוא לוחם נלוז. הוא לא יוכל להצליח לעולם כראש ממשלה גן אם יקרא את הספר שלי עשר פעמים, כי הוא לא יוכל להיפרד מהאופי המחורבן שלו. הוא חלול, הכול אצלו מהשפה אל החוץ, לא אמירה ששורטת אצלו שריטה ומחיבת אותו".
בטרמינולוגיה "על הספה" טוען אפלבאום, שבעייתו של נתניהו צומחת מכך שהוא מעמיד מול כל "יש" אמתי את ה"כאילו". "הוא כל העת במסכה, מתיימר לשחק את מי שאיננו. תמיד הוא מתגנדר, מתהדר בנוצות לא לו. הוא התגלמות העמדת הפנים, העיצוב המושלם של ה'כנראה' המשחק את 'האמתי'. אין מרפא לחשדנותו. הקנאה מונעת את ריפויו, הרגשת הנחיתות אצלו פרמננטית. הוא חש רדוף ויודע רק להרעיל".
לעומת נתניהו, כאמור, טוען אפלבאום שברק הוא בחור טוב, אבל גם ממנו הוא אינו חוסך מילות ביקורת, אם כי מתונה בהרבה. את הפרק הראשון והקצר ביותר של הספר, הקדיש לו. השנה 1985, אחד מחודשי הקיץ. אפלבאום מכהן כראש לשכת ראש הממשלה שמעון פרס, כשלפתע מתפרץ פנימה, האלוף אהוד ברק, וטורק את הדלת מאחוריו. דיון סודי אצל פרס באשר ליציאת צה"ל מלבנון אמור להתחיל תוך מספר דקות. נערכות בדיקות, הופכים כל אבן של מחשבה, פרס זהיר ושר הביטחון יצחק רבין אף יותר.
"ראש הממשלה העשירי שלנו משוכנע שהוא נמשך ב'שמן המשחה', שבו היו הכוהנים מורחים את המלכים בעת ההכתרה בתקופת המקרה. דוד בן-גוריון, אליו כה ביקש להשתוות, איננו דומה. לבן-גוריון היה חזון. ליצחק רבין, אותו רצה להמשיך, אינו דומה. לרבין היה שיקול דעת ארוך טווח. למנחם בגין, אותו שאף לחקות, אינו דומה. לבגין הייתה רגישות אנושית. האם מזכיר אהוד ברק בסך הכול את משה שרת, שישב על כס ראש הממשלה רק שנתיים רזות? ימים יגידו.
עד כאן דבריו. כיום לאחר קדנציה שנייה של בנימין נתניהו שנמשכת עד כתיבת שורות אלה 12 שנה, ניתן לראות שהוא טעה לפחות בנוגע לנתניהו. הנה הוא הצליח להיות ראש ממשלה וזאת למרות התכונות אותן תאר אפלבאום בראיון. לעומת זאת, אהוד ברק, זכור כראש ממשלה עם קדנציה קצרה במיוחד כמו משה שרת בזמנו. לא שאני אומר שהם דומים אחד לשני.
בקיצור, קל לכתוב ספרים ולפתח תיאוריות, אך תמיד עולה השאלה אם הם עומדות במבחן המציאות? כל אחד ישפוט בעצמו…
מסע בזמן 