אבי ניסנקורן אינו יכול עוד. שר המשפטים לשעבר, שלקח את ההימור הלא נכון החליט שעדיף שלא להתבזות וחוזר הביתה במצב מביך פחות. הוא טוען שלא יכול היה להצטרף ליאיר לפיד בשל הפער בהשקפותיהם הכלכליות, אבל ספק אם שיער שחבירתו לרון חולדאי תתרסק בשלב מוקדם כל כך. התנופה המחודשת של מפלגת העבודה – שגם עליה ויתר – סתמה את הגולל.
אבל הסיפור הגדול הוא לא ניסנקורן, אלא מצבו הקטסטרופלי של מחנה המרכז שמאל. האמת שקשה לכנות את מה שנותר שם מחנה. שברי מפלגות ופרשים בודדים שמתחרים על שלל מצומק. גם מרב מיכאלי גיבורת השעה, ששאבה מחולדאי את המעט שהיה לו, עומדת בראש מפלגה שהישגה הגדול כעת הוא חציית אחוז החסימה בסקרים.
הסיפור הגדול הוא ששמאלנים פשוט לא רוצים להצביע למפלגות שמאל. התסכול משלטון הנצח של נתניהו הוריד אותם מהפסים. הוא שולח אותם לגדעון סער, לאביגדור ליברמן ואפילו לנפתלי בנט. התוצאה תהיה טראגית. זו הולכת להיות הכנסת הימנית ביותר שנבחרה כאן מאז ומעולם. זו הולכת להיות הממשלה הימנית ביותר שתקום כאן. בראשה, סביר להניח, יעמוד בנימין נתניהו, כשאחד ממתנגדיו – שיגרוף אליו קולות שמאל בזכות ההתנגדות הזו – ישבור פנימה – כי בכל זאת קורונה ומצב חירום וכו'. איך אתם לא רואים את זה בא?
מסע בזמן 