"נתניהו באזכרה לרבין: 'הרשתות החברתיות מאפשרות חופש ביטוי לקולות מושתקים'", מוסרת הכותרת הראשית של "מקור ראשון", עיתונם של שלדון ומרים אדלסון. ב"מעריב" וב"הארץ" מדגישים אמירה אחרת של נתניהו – התרעתו מפני הסתה לרצח של עצמו 25 שנה אחרי ההתנקשות ברבין. בן כספית, בטור שראשיתו נדפסת בשער "מעריב" מתחת לדבריו של נתניהו, הולך אחורה בשנים ויורד לרזולוציות שראש הממשלה היה מעדיף לשכוח.
"ההוכחה האולטימטיבית להסתה מבית מדרשו של ראש הממשלה מגולמת בסיפורו של פרופ' יאיר חי המבורגר [במקומות אחרים באינטרנט כתוב יאיר עמיחי]", טוען כספית. "המבורגר היה פסיכולוג המונים שהועסק על-ידי נתניהו בשנתיים שקדמו לרצח. איש הציונות הדתית, מתנחל (אז), חובש כיפה סרוגה ועילוי בתחומו, ערך ל'צוללת' של רבין [כך במקור] את מחקרי העומק והמגמות בדעת הקהל. מתישהו, יותר משנה לפני הרצח, הוא החל להתריע. 'אתם מוציאים את השד מהבקבוק', אמר לנתניהו ואנשיו, 'אתם מעוררים יצרים אפלים. חייבים להפסיק את דפוס הפעולה הזה. חייבים להפסיק את ההסתה'.
"נתניהו התעלם בתנועת ביטול. המטרה מקדשת את האמצעים. הסוף ידוע. המבורגר לא התראיין מעולם, ולצערי גם הפעם הוא דוחה כל ניסיון לראיין אותו. הוא התפטר אחרי הרצח, שלח מכתב ארוך, חריף ומטלטל ממעמקי לבו לנתניהו, ולא חזר מעולם.
"בשנה האחרונה יצא לי לשוחח עם כמה מהקרובים להמבורגר. הנה הדברים שהוא אומר לחבריו: אחרי הרצח הייתי מתעורר באמצע הלילה, רואה מראות וסיוטים על רבין, על הרצח, על המאורעות שקדמו לו. […] הייתי יורד במצודה לקומה השנייה, הוא מספר, שם ישבו צעירי הליכוד והכינו את השלטים, תכננו את הפעולות. הייתי מבקש מהם להפסיק. הם המשיכו. ניסיתי להשפיע, האמנתי שאוכל למתן את מה שהתחולל שם. טעיתי.
"אני חי בתוך פצע פתוח. אני לא יכול לנשום את עצמי, אני לא יכול להריח את עצמי. אחרי הרצח הבגדים שלי הסריחו מרבין, הסריחו מההסתה נגד רבין, מהעובדה שהייתי שם ולא הצלחתי לעצור את זה. רבין הלך איתי שנים לכל מקום. שנים הסתובבתי כאדם רדוף, מעולם לא סלחתי לעצמי. נתניהו הפעיל מכונת הסתה משומנת. כל מי שהיה שם ראה את זה בעיניים. אני לא יכול לפתוח מחדש את הפצע הזה. אני לא מוצא מנוחה לנפשי".
מסע בזמן 
