על רקע ההפגנות והמחאה הציבורית המבעבעת עולה תמיד השאלה האם מחאה ציבורית רחבת היקף יכולה להביא לשינוי הסדר הקיים. לפני כתשע שנים פרצו מהומות ברחבי העולם הערבי כנגד השלטון ורבים ראו את תחילתו של אביב ערבי כדוגמת האביב האירופי שהיה במאה התשע עשרה. בדיעבד התברר שברוב המקרים מדובר לא באביב ולא נעליים. וברוב המקומות אולי הודח השליט אך הסדר הקיים נשאר על כנו.
רק במקום אחד נראה היה שהנה מתייצב שלטון דמוקרטי שאולי אפילו יחזיק מעמד. במקרה זה אני מתכוון לתוניסיה שהייתה המדינה בא התחיל הכול. ברצוני להביא כאן את תמצות האירועים שבסופן הודח השליט ובעקבותיהן התקיימו בחירות שהביאו לשינוי בשלטון (ראו כאן).
אינני חושב כמובן שיש דמיון כלשהו בין מה שקרה אז לבין מה שקורה בימים אלה בארץ. הרי אנחנו מדינה דמוקרטית. יש במדינה איזונים ובלמים ואפילו הפרדת רשויות. אין גם בארץ שלטון יחיד אלא שלטון פרלמנטרי בו בוחרים מפלגה והעומד בראש המפלגה שזכתה ברוב הקולות מקבל מנדט מהכנסת בכדי לנהל את המדינה.
שלטון כזה אמור להיות בעל לגיטימציה שלטונית ולא לפחוד מהפגנות המתקיימות נגדו. הרי הבוחר אמר את דבריו. האמנם? כאשר שמים שריוניות מול מפגינים בהפגנה מול בית ראש הממשלה זה לא נראה טוב.
מה אתם אומרים. האם הוא מפחד?
מסע בזמן 
תגובה אחת על “במקרה התוניסאי ההפגנות הביאו לשינוי”